# ט

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/1154/65-2/9/

וזה בחינת חזקת קרקעות שהוא בשלשה שנים (חשן־משפט, סימן קמ, סעיף ב), כי שלשה שני חזקה הם כנגד בחינת תלת גונין הנ"ל המאירין על־ידי שלמות האמונה שהוא אמונת חכמים, כי כששנים מכחישין זה את זה במטלטלין או בקרקעות, זה שהאמת אתו הוא בבחינת אמונה, כי דבריו כנים ונאמנים, ושכנגדו המכחיש האמת הוא בבחינת פגם אמונה, כי אמונה ואמת הם בחינה אחת כמו שמבאר במקום אחר (סימנים ז, כג), ועל־כן כשהכחשה במטלטלין - מעמידין הדבר ביד מי שהוא בידו, כי היד היא בבחינת תלת גונין הנ"ל המאירין על־ידי אמונה, ועל־כן הוא נאמן בשבועה שהוא בחינת התגלות הגונין וכנ"ל.

אבל בקרקעות שאינם נתפסים ביד, על־כן אין לו חזקה כי אם בשלש שנים כנגד תלת גונין הנ"ל, כי בכל שנה ושנה מאירין הגונין מחדש, כי בכל שנה יש ראש־השנה, שאז עקר הארת הגונין על־ידי תקיעת שופר כמו שכתוב שם בהתורה הנ"ל, שזהו בחינת תקיעת שופר שתוקעין שלשה קולות שסימנם ק'ש'ת', שהם בחינת תלת גונין דקשת וכו', עין שם. כי התלת גונין הם שרש כל הבריאה, כי התלת גונין הם בחינת חסד ודין ורחמים, כידוע, שזהו שרש כל העולמות כידוע, ובראש־השנה שאז נברא העולם, כי 'זה היום תחלת מעשיך', אז כל עבודתנו לעורר ולהאיר הגונין הנ"ל כדי להמתיק על־ידי־זה כל הדינים, כמו שמובא שם בהתורה הנ"ל.

ועל־כן נוסעין לצדיקים על ראש־השנה, כי עקר תקון זה נמשך על־ידי אמונת חכמים, על־ידי שמאמין שהם מלאים רזין בכל תנועותיהם ומעשיהם ודבוריהם, שזה צריכין ביותר בראש־השנה, שאז נברא האדם, שעקרו נברא בשביל זה, כדי שהוא יפרסם ויודיע אלקותו, על־ידי שישיג ויכון נפלאות נוראות רזי חכמתו יתברך, שבכל הבריאה בכלליו ובפרטיו, ושהכל נברא בשבילו, כדי שהוא יתנהג בכל דבר כפי הצריך לתקונו כפי הרזין והסודות שיש בכל דבר, אבל אין זוכה לזה כי אם הצדיק האמת, ואנחנו צריכין להתקרב להם ולהאמין בהם ולהתנהג בכל מעשינו כפי אשר הם מצוים אותנו, כמו שכתוב (דברים יז, יא): "לא תסור מן הדבר" וכו'.

נמצא שבכל ראש־השנה נתעורר מחדש הארת הגונין הנ"ל, על־כן כשהקרקע בידו שלש שנים, שכבר עברו עליו שלשה ראשי שנים, על־כן הוא בחזקתו ויש לו נאמנות שהקרקע שלו, כי קיום כל דבר הוא על־ידי הגונין הנ"ל שהם שרש הבריאה, ומאחר שברשותו היתה הקרקע כל השלש שנים שהם כנגד תלת גונין, על־כן מאמינים לו, כי האמונה היא בבחינת הארת הגונין, כנ"ל: