# ז

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/1154/65/7/

ועתה תראה נפלאות, שבשביל זה התחיל התנא המסכתא בבא מציעא המדברת מדיני משא־ומתן והכחשות שבין אדם לחברו, [כי מסכת בבא קמא מדברת מדיני נזיקין, ובבא בתרא מדיני קרקעות. ועקר דיני ממונות שבמשא־ומתן מבאר במסכת בבא מציעא], התחיל אותה בדין שנים או חזין בטלית, והוא פלא שהתחיל בדין שאינו שכיח כלל, כאשר יבין כל אדם שאינו מצוי שיבואו שנים לבית־דין ואוחזין בטלית אחד ומכחישין זה את זה. ועל־כן באמת הפוסקים לא כתבו זה הדין בלשון זה, כמבאר בהלכות חזקת מטלטלין בסימן קל"ח, עין שם. אך התנא כתב הכל על־פי סודות ורזין עמקין מאד כידוע, ועל־כן התחיל בזה, ורמז לנו שזה כלל כל ההכחשות והמרמות שבממון שבין אדם לחברו, שהכל נמשך מפגם הלבושין כנ"ל. ועל־כן בכונה התחיל דיני ממונות בדין שנים אוחזין בטלית, להורות לנו, שכל ההכחשות כלם על־ידי פגם הטלית והלבושין וכנ"ל.

ועקר הפגם מחמת שכל אחד סומך על חכמתו כאלו יוכל להצליח ולמצא ממון על־ידי תאותו ורוצה להמשיך כל הממון שבעולם לעצמו, כי "עיניו לא תשבע עשר" (קהלת ד, ח), וכתיב (משלי כז, כ): "ועיני האדם לא תשבענה", על־כן נתעה כל־כך עד שהולך ותוקף בטליתו של חברו ורוצה לגזל את חברו בחכמתו המטעית וערמימיותו.

וזה בחינת זה אומר אני מצאתיה וזה אומר וכו', מציאה לשון השגה, כמו שאמרו רבותינו ז"ל לענין השגת חכמת התורה (מגלה ו:): 'יגעתי ומצאתי תאמין' וכו', וכעין מה שכתוב (ויקרא כה, כו): "ומצא כדי גאלתו" וכו', "ומצא את רעהו" וכו' (דברים יט, ה), וכן הרבה, שפרושו שהשיג ומצא את הדבר [ובלשון אשכנז גיגרייכט], הינו שעקר פגם תאות ממ ון שבא לידי עון כזה - לאחז בשל חברו ולהכחישו, הכל מחמת פגם הלבושין הנ"ל, עד שטעה בעצמו כאלו מצא להשיג את החכמה, כאלו, חס ושלום - אין שום חכמה למעלה משטות חכמתו, שרוצה להשיג ממון על־ידי הכחשה ומרמה כזאת, ואיש בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת (תהלים צב, ז), כי היא לא תצליח, "כי אלקים שופט זה ישפיל" וכו' (תהלים עה, ח), ומה הועיל רמאי ברמאותיה.

וזה שרמז לנו התנא שכלל את כל ההכחשות שבעולם בתחלת המסכתא בשם: זה אומר אני מצאתי את הטלית והלבוש, כאלו מצא והשיג את הלבוש שהוא הממון והחפץ, שבאמת הוא לבוש חיצון דחיצון, אשר אם היה שת לבו להסתכל על פנימיות שיש שם - בודאי לא היה נוגע בממון חברו כנ"ל, אבל הוא חכם בעיניו ואינו רוצה לסמך על אמונה ונתעה בחכמתו המטעית, עד שרוצה לרמות הבריות ולאחז במה שאינו שלו, על־כן התקון לזה זה ישבע וזה ישבע - כי על־ידי השבועה נתגלין הגונין עלאין, שעל־ידי־זה יודה על האמת ויתתקן הכל וכנ"ל: