# יב

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/1247/63/12/

וזהו בחינת נרות של יום־הכפורים - שמדליק כל אחד נר ביום־הכפורים (ארח־חיים, סימן תרי), כי אז ביום־הכפורים הוא עקר שלמות התפלה שנכללת בכלו אחד שהוא התכלית, שהוא בחינת עולם־הבא, כי יום־הכפורים הוא בחינת עולם הבא שאין בו אכילה ושתיה, כידוע (זהר משפטים קטז.), כי אז אנו סותמין עינינו מחיזו דהאי עלמא, כי מתענין חמשה ענויים ופורשין עצמן מכל תאוות עולם הזה ועוסקין רק בתפלה שהוא למעלה מן הכל. ועל־כן אז ביום־הכפורים נכללת התפלה בתכלית השלמות בבחינת כלו אחד, ועל־כן אז נשלמת התפלה ביותר מכל השנה, כי מתפללין אז חמש תפלות, כי אז נכללת התפלה באחד שהוא בחינת עולם הבא, שזהו עקר שלמות התפלה, כנ"ל.

וזהו בחינת תפלת נעילה שמתפללין ביום־הכפורים וביום התענית, כי ביום־הכפורים וביום התענית שאז סותמין עיניהם מחיזו דהאי עלמא, שעל־ידי־זה נכללין בהתכלית שכלו אחד כנ"ל, שעל־ידי־זה נכללת התפלה באחד, שזהו עקר תקון התפלה כנ"ל, על־כן מתפללין אז תפלת נעילה שהוא בחינת שנועלין וסוגרין כל התפלות יחד וכוללין אותן באחד, עד שכל התבות של כל התפלות נעולים וסגורים יחד ואפלו כשעומדים בסוף התפלה עדין עומדים בתחלת התפלה, כי הכל נעול וסגור ביחד, כי כלו אחד, כנ"ל.

ועל־כן אחר נעילה אומרים שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד, כי אנו מיחדים וכוללים על־ידי־זה כל התפלות באחד, שזהו בחינת תפלת נעילה, כנ"ל. וזהו שאומרים אחר־כך: "ה' הוא האלהים", כי ה' הוא האלהים זהו בחינת עלמא דאתי שהוא שם מלא, כידוע (זהר פקודי רס. רסב:), כי עולם הבא הוא בחינת 'כלו אחד כלו טוב', בחינת ה' הוא האלהים, הינו שרחמים ודין הכל אחד, כי נתבטלין ונמתקין כל הדינים, כי כלו אחד כלו טוב, כנ"ל:

ועל־כן מדליקין נרות ביום־הכפורים כל אחד ואחד, להורות שאז נכלל כל אחד בעלמא דאתי שהוא התכלית שכלו אחד כלו טוב, שעל־ידי אור הזריחה של הבטול הזה מאיר הנר, כנ"ל: