# יד

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/1247/63/14/

ושני הלוחות הם כלולים משנים־עשר שבטים, כי הלוחות ארכן וא"ו ורחבן וא"ו, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (בבא בתרא יד.). נמצא, ששני הלוחות ארכן שנים־עשר והם כלולים ונמשכים מאור הבטול הנ"ל שהוא כלו אחד, שכל זה הוא בחינת שנים־עשר שבטים, שנים־עשר גבולי אלכסון שכלולים באחד, שזהו עקר תקון כל העולמות והנשמות, כנ"ל. וזהו בחינת שתים־עשרה אבני יעקב שנכללו באבן אחד, כי יעקב זכה לנחלה בלי מצרים וגבולים, כי נכללו כל השנים־עשר גבולים כל השנים־עשר שבטים באחד, בחינת "שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד" שאמרו השנים־עשר שבטים ליעקב בשעת הסתלקותו: 'כשם שאין בלבך אלא אחד, כך אין בלבנו אלא אחד' (כמו שאמרו רבותינו ז"ל פסחים נו.), הינו כנ"ל, אף־על־פ י שאנו שנים־עשר שבטים שהם בחינת שנים־עשר גבולים שנים־עשר נסחאות התפלה וכו', אף־על־פי־כן הכל אחד, כי אין בלבנו אלא אחד, כי אנו מסתכלים רק על התכלית ששם הכל אחד, כנ"ל: