# טו

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/1247/63/15/

וזה שאומרים קריאת־שמע קדם התפלה כדי לכלל התפלה באחד שהוא עקר תקון התפלה, כנ"ל. וזהו בחינת סתימת עינים בשעת קריאת־שמע (ארח־חיים, סימן סא, סעיף ה), כי אי אפשר להסתכל על התכלית, הינו לכלל באחד כי אם על־ידי סתימת עינים מחיזו דהאי עלמא לגמרי כנ"ל, ועל־כן צריכין למסר נפשו על קדוש ה' בשעת אמירת 'אחד', כי מסירת נפש זהו בחינת סתימת עינים מחיזו דהאי עלמא - שמסתלקין מזה העולם לגמרי ומדבקין עצמן להשם־יתברך ומוסרין נפשם לגמרי בשבילו יתברך ועל־ידי־זה נכללין באחד שהוא בחינת התכלית שכלו טוב, כי אי אפשר להסתכל על התכלית כי אם על־ידי סתימת עינים מהאי עלמא, שזהו בחינת מסירת נפש, כנ"ל: