# טז

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/1247/63/16/

וזה שאמרו רבותינו ז"ל (שבת קיט:): 'כל העונה אמן יהא שמה רבא בכל כחו מוחלין לו כל עוונותיו', כי על־ידי ענית 'אמן יהא שמיה רבא' בכונה נכלל 'לעלא מן כל ברכתא', שהוא התכלית שכלו אחד כלו טוב, ששם אין שום אחיזת דין ועוון כלל, רק הכל נמחל שם, כי משם מבחינת התכלית בחינת עולם הבא - משם עקר מחילת עוונות, כי זהו בחינת יום־הכפורים שהוא בחינת עולם הבא, כלו טוב כלו אחד - שמוחלין אז העוונות על־ידי שנכללין אז שם, כנ"ל:

וזהו בחינת כל המענג את השבת מוחלין לו עוונותיו. כי על־ידי שמירת שבת נכללין גם־כן בהתכלית הזה, שזהו בחינת נחלה בלי מצרים וכנ"ל, ועל־כן מוחלין לו כל עוונותיו, כנ"ל: