# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/1247/63/3/

וזהו בחינת מה שמתענין ביום שמת בו אביו ואמו בכל שנה ושנה שהוא יאר־צייט ומדליקין נר ואומרים קדיש. כי כל זה עושין הבנים בשביל לתקן ולהעלות נשמות אביהם ואמם, ועל־כן עושין זאת בכל שנה ושנה, וכן בשנה ראשונה אומרים קדיש כל השנה. כי עקר תקון כל הנשמות היא בבחינת תקון השדה, כי שם גדלים כל הנשמות כנ"ל, ועל־כן עקר תקונם על־ידי הבעל השדה שעוסק בתקון השדה הקדושה לזרעה ולנטעה ולהצמיחה וכו', שכל זה הוא תקון הנשמות הגדלים שם, ועקר תקון השדה נעשה בכל שנה ושנה כמו שרואין בשדה התחתון, שכל תקוני השדה נעשין בכל שנה ושנה, כי בכל שנה ושנה גדלים פרות חדשים וחורשין וזורעין וקוצרין וכו', פעם אחת בשנה.

כי יש י"ב גבולי אלכסון שהם י"ב צרופי הויה ושרשם הוא הויה פשוטה, ואלו הי"ב גבולי אלכסון הם בחינת י"ב חדשי השנה, שהם י"ב מזלות, שהם כנגד י"ב שבטי יה. וכל הנשמות כלולים בי"ב שבטים, כידוע, שהם כנגד י"ב גבולי אלכסון, שהם בחינת גבולי ומצרי השדה העליון שמתחלק לי"ב גבולי אלכסון שהם כנגד י"ב נסחאות התפלה, שהם כנגד י"ב שערים ברקיע שדרך שם עולין התפלות, כי תקון התפלה הוא בחינת תקון הנשמות שבשדה הנ"ל, כמו שמבאר שם בהתורה הנ"ל, עין שם.

וכלל התקון של כל הבחינות האלה הוא, שיהיה הכל נכלל בבחינת כלו אחד, כי כל הי"ב גבולי אלכסון מקבלין חיותם מנקדה הפנימית שהוא נקדת המרכז, שהוא בחינת שרש הויה פשוטה, שמשם נמשכין כלם, ועקר תקון העולם - כשכל הי"ב גבולין נכללין באחד בשרשם, שהוא בחינת הויה פשוטה שהוא 'כלו טוב כלו אחד', ששם אין שום אחיזת דין כלל, כי עקר אחיזת כל הדינים והיסורים הם בבחינת צמצומים הנמשכין מי"ב גבולים, כי מבחינת גבולים, שהם בחינת צמצומים ומצרים, משם אחיזת כל הדינים והיסורים, כידוע. ועל־כן כנגד י"ב גבולים שהם י"ב שבטים בקדשה יש י"ב נשיאי ישמעאל בקלפה, כמו שכתוב (בראשית יז, כ): "שנים־עשר נשיאים יוליד", וכן נחור הוליד גם־כן שנים־עשר בנים את זה לעמת זה כנגד י"ב שבטים, כמו שפרש רש"י שם (כב, כ) על פסוק: "הנה ילדה מלכה גם היא" וכו', אף היא השלימה וכו'.

ועל־כן עקר התקון לסתם עיניו מחיזו דהאי עלמא לגמרי, כדי להכלל בבחינת 'כלו אחד כלו טוב', כמבאר שם, שעל־ידי־זה נתבטלין כל היסורים והדינים, שזהו בחינת שנכללין כל הי"ב גבולים בשרשם בבחינת הויה פשוטה, בבחינת 'כלו אחד כלו טוב' ששם נתבטלין כל הגבולים והמצרים שמשם אחיזת הדינים והיסורים, כנ"ל.

וזהו בחינת י"ב חדשי השנה שהם בחינת י"ב מזלות המתגלגלים ברקיע, וכלם מתגלגלים על נקדת המרכז שאין בו שום ציור, ששרשו מבחינת 'כלו אחד כלו טוב', וכל גלגולם וסבובם בכל שנה ושנה כל ימי עולם, הכל כדי שיכללו בבחינת כלו אחד כלו טוב, שזהו התכלית של כל העולם ומלואו, וכמו שכתוב (קהלת א, ה): "וזרח השמש ובא השמש ואל מקומו שואף זורח הוא שם" - 'מקומו' זה בחינת כלו אחד כלו טוב, שהוא השם־יתברך, שהוא מקומו־של־עולם וכו'. כי כל הגלגלים סובבים והולכים על סביבותם, כמו שכתוב (שם א, ו): "סובב סבב הולך הרוח ועל סביבתיו שב הרוח". וכל גלגולם וסבובם ומרוצתם - הכל הוא לשוב ולהכלל בשרשם, שהוא כלו אחד, שהכל רצים ושבים ומתגלגלים וחוזרים לשם.

ועל־כן בכל שנה ושנה נעשה תקון השדה כנ"ל, כי בכל י"ב חדשי השנה חוזרים כל הגלגלים, שהם בחינת י"ב מזלות, שזהו בחינת תקופת השנה שחוזרים ועולים ונכללין כל הי"ב גבולי אלכסון, שהם בחינת י"ב חדשים, י"ב מזלות, נכללים בשרשם בנקדה הפנימית, בבחינת כלו אחד כלו טוב, שזהו בחינת תקון השדה שהוא תקון הנשמות הגדלים שם, שהם צמח השדה, כי עקר תקונם על־ידי שנכלל הכל בבחינת 'כלו אחד כלו טוב', שזה התקון נעשה בכל שנה ושנה, כנ"ל: