# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/1247/63/4/

וְזֶהוּ בְּחִינַת (דְּבָרִים יד, כב): עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר אֵת כָּל תְּבוּאַת זַרְעֶךָ הַיֹּצֵא הַשָּׂדֶה שָׁנָה שָׁנָה. כִּי הַתְּבוּאָה הַיּוֹצֵא בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, בְּכָל שָׁנָה דַּיְקָא כַּנַּ"ל, צְרִיכִין לְתַקְּנָהּ שֶׁתִּהְיֶה נִכְלֶלֶת בִּבְחִינַת 'כֻּלּוֹ אֶחָד' שֶׁהוּא תִּקּוּן הַשָּׂדֶה כַּנַּ"ל, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִתֵּן תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת וּמַתְּנוֹת עֲנִיִּים מֵהַתְּבוּאָה, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁנּוֹתְנִין מֵהַתְּבוּאָה לַכֹּהֲנִים וְלַלְוִיִּים וְלָעֲנִיִּים כְּמוֹ שֶׁצִּוְּתָה הַתּוֹרָה, עַל־יְדֵי־זֶה מְרִימִין כָּל הַתְּבוּאָה וְנִכְלֶלֶת בְּשָׁרְשָׁהּ בְּכֻלּוֹ אֶחָד.

כִּי הַחֵלֶק שֶׁנּוֹתְנִין לַכֹּהֲנִים וְכוּ', וְלָעֲנִיִּים הֵם חֵלֶק הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ כְּאִלּוּ נוֹתְנִין לוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי כֹּהֲנִים מִשֻּׁלְחָן גָּבוֹהַּ קָא זָכוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בַּמִּדְבָּר יח, כ): "אֲנִי חֶלְקְךָ וְנַחֲלָתְךָ בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". וְכֵן כָּל מַה שֶּׁנּוֹתְנִין לַעֲנִיִּים - נוֹתְנִין לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מִשְׁלֵי יט, יז): "מַלְוֵה ה' חוֹנֵן דָּל" וְכוּ'. נִמְצָא, שֶׁבָּזֶה שֶׁמְּקַיְּמִין מִצְווֹת הַמַּתָּנוֹת מִן הַתְּבוּאָה - בָּזֶה מְרִימִין וּמַעֲלִין כָּל הַתְּבוּאָה לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא 'כֻּלּוֹ אֶחָד כֻּלּוֹ טוֹב', עַל־יְדֵי שֶׁנּוֹתְנִין לוֹ חֶלְקוֹ שֶׁצִּוָּה לִתֵּן חֶלְקוֹ לַכֹּהֵן וְכוּ' וְלֶעָנִי כַּנַּ"ל:

וְזֶהוּ בְּחִינַת "מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר" (בַּמִּדְבָּר יח, כו), שֶׁהוּא בְּסוֹד מֵאָה בְּרָכוֹת בְּכָל יוֹם, כַּמּוּבָא (שְׁלָ"ה תּוֹלְדוֹת, תּוֹרָה אוֹר), שֶׁהוּא בְּחִינַת הַתְּפִלָּה שֶׁכְּלוּלָה מִכָּל הַמֵּאָה בְּרָכוֹת, שֶׁהוּא בְּחִינַת (בְּרֵאשִׁית כו, יב) "וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִוא וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִוא מֵאָה שְׁעָרִים וַיְבָרְכֵהוּ ה"', כַּיָּדוּעַ. שֶׁכָּל זֶה הוּא כְּדֵי לַחֲזֹר וְלִכְלֹל בְּאֶחָד עַל־יְדֵי שֶׁנִּכְלָלִין עֶשֶׂר מֵעֶשֶׂר עַד מֵאָה עַד שֶׁנִּכְלָלִין בְּאֶחָד, שֶׁהוּא סוֹד מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר, דְּהַיְנוּ אֶחָד מִמֵּאָה שֶׁנּוֹתְנִין לַכֹּהֵן. וְעַל־כֵּן כָּל אֵלּוּ הַתִּקּוּנִים שֶׁל תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת וּמַתְּנוֹת עֲנִיִּים שֶׁהֵם תִּקּוּנֵי הַשָּׂדֶה הַקְּדוֹשָׁה - נַעֲשִׂין בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים יד, כב): "עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר אֵת כָּל תְּבוּאַת זַרְעֶךָ הַיֹּצֵא הַשָּׂדֶה שָׁנָה שָׁנָה". כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַשָּׂדֶה, דְּהַיְנוּ שֶׁתִּהְיֶה נִכְלֶלֶת בְּאֶחָד, זֶה צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה שֶׁכְּלוּלָה מִי"ב חֳדָשִׁים, שֶׁבָּהֶם חוֹזְרִים הַגַּלְגַּלִּים בְּחִינַת י"ב גְּבוּלֵי אֲלַכְסוֹן, וְחוֹזְרִין וְשָׁבִין וְנִכְלָלִין וְעוֹלִין בְּשָׁרְשָׁם, שֶׁהוּא כֻּלּוֹ אֶחָד כֻּלּוֹ טוֹב כַּנַּ"ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטְּלִין כָּל הַמְצָרִים וְהַדִּינִים הַנֶּאֱחָזִין מִבְּחִינַת הַגְּבוּלִים וְהַצִּמְצוּמִים, כַּנַּ"ל: