# ז

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/1247/63/7/

וזהו בחינת יאר צייט, שבכל שנה ושנה צריכין לעסק בתקון הנשמות של השדה, כי תקון השדה נעשה בכל שנה ושנה, כנ"ל. וזהו בחינת התענית שמתענין בכל שנה ושנה ביום היאר צייט, כי תענית הוא בחינת שסותמין עיניו מחיזו דהאי עלמא, שעל־ידי־זה נכללין בהתכלית, שהוא עולם־הבא שכלו אחד כלו טוב שאין בו אכילה ושתיה, וכמבאר בהתורה הנ"ל, שאי אפשר לכלל בהתכלית כי אם על־ידי שסותמין עיניו מחיזו דהאי עלמא, דהינו לפרש עצמו לגמרי מכל תאוות עולם הזה והבליו, שזהו בחינת התענית שפורשין עצמן מאכילה ושתיה, מתאוות עולם הזה, בשביל להכלל נשמת המת בהתכלית שהוא כלו אחד וכו', שהוא תקון הנשמות הגדלים בהשדה, שאי אפשר לזכות לזה כי אם על־ידי סתימו דעינין מחיזו דהאי עלמא כנ"ל, שזהו בחינת תענית, כנ"ל: