# יג

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/1247/64/13/

הכלל, שעקר התרחקות ישראל מאביהם שבשמים, ועקר כלל כל הפגמים ואריכת הגלות הוא על־ידי הפגם שפוגמין בכבוד הצדיק האמת, שהוא בחינת הראש־בית ומתגברין המנהיגים של שקר, שהם בחינת ראש כל חוצות וכו'. והתקון לזה לקום בחצות לילה ולהתאבל מאד על חרבן בית־המקדש, הינו על חטאינו שגרמו החרבן או שמעכבין בנין בית־המקדש ועל־ידי־זה נזכה לשום לאבלי ציון פאר תחת אפר, כמו שמובא שם.

וזהו בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ - 'בראשית' הוא ראש־בית, כמו שמבאר שם. על־ידי־זה ברא אלהים את השמים ואת הארץ - שהם כלל העולם שכלול מארבעה יסודות, שכלם נבראו ומתקימים על־ידי הצדיק שהוא בחינת הראש־בית, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (ויקרא־רבה לו, ד) על פסוק (ישעיה מג, א): "בראך יעקב" - 'עולמי עולמי מי בראך יעקב בראך' וכו'. וזהו והארץ היתה תהו ובהו וחשך על פני תהום - זה בחינת הארבע מלכיות שהם כלל כל הגליות, כמו שדרשו רבותינו ז"ל (בראשית־רבה ב, ד): 'תהו' זו מלכות בבל וכו', הינו בחינת פגם הארבעה יסודות שמהם יונקים הארבע מלכיות, שהם בחינת 'ארבעה אבות נזיקין' שנמשך על־ידי שפוגמין, חס ושלום, בכבוד הצדיק שהוא הראש־בית, וכנ"ל.

ורוח אלהים מרחפת על פני המים - "רוח אלהים", 'דא רוחו של משיח' (זהר ויחי רמ.), שהוא יתקן הכל, כי הוא הראש־בית אמתי וכל ישראל יכירו אותו ויאמינו בו. והראש כל חוצות יכנע ויתבטל לפניו, אך על־ידי מה נזכה לזה? על־ידי הבכיה והדמעות שבוכין ומתאבלין על חרבן בית־המקדש. וזהו בחינת ורוח אלהים - 'דא רוחו של משיח' מרחפת על פני המים, בחינת (איכה ב, יט): "שפכי כמים לבך" וכו', בחינת (שם א, טז): "על אלה אני בוכיה עיני עיני ירדה מים כי רחק ממני מנחם משיב נפשי" וכו' - שצריכין לבכות מאד ולהוריד דמעות כמים על "כי רחק ממנו מנחם" שהוא הצדיק האמת וכנ"ל, ועל־ידי־זה נזכה לרוחו של משיח שאז יתקים "לשום לאבלי ציון פאר תחת אפר".

וזהו ורוח אלהים - שהוא משיח, מרחפת על פני המים - הינו על־ידי הדמעות, בחינת "עיני עיני ירדה מים" כנ"ל. ועל־ידי־זה ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור - זהו בחינת התגברות מאורי־אור שנכנעין מאורי־אש, שהם בחינת תהו ובהו וחשך ותהום, ומתגברין המאורי־אור, שהם בחינת המחין, בחינת תקון הארבעה יסודות וכו', בחינת שם ה' וכנ"ל, ברוך ה' לעולם אמן ואמן: