# ה

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/1247/64/5/

ועל־כן כבש משה רבנו בעצמו ארץ סיחון ועוג אף־על־פי ששאר ארץ־ישראל לא כבש, כי ארץ סיחון ועוג עומד על המצר של ארץ־ישראל, וזה עקר תקף המלחמה - לכבש המצר, ואז ממילא כובשין ארץ־ישראל. ועל־כן באמת לא אבה סיחון ועוג להעבירם בארצו, כי אמר, כל עצמי איני עומד כאן כי אם בשביל לשמר הגבול וכו', כמו שפרש רש"י שם, הינו כי כל השלשים ואחד מלכים של ארץ־ישראל שכרו אותם שיעמדו על הגבול מחמת שסיחון ועוג היו קלפות קשות ועצומות מאד, ועמדו על הגבול והמצר של ארץ־ישראל כדי שלא יוכלו ישראל לכנס לארץ. ומעצם כחם - לא היה מי שיוכל לכבשם כי אם משה רבנו בעצמו בחייו, ואז בקל כבש יהושע את כל ארץ־ישראל, כי עקר המלחמה לבטל המצר וכנ"ל.

ועל־כן רצה משה לעבר דרך ארץ אדום, כי רצה לבטל עקר המצר הגדול שהוא אדום שהקלפה שלו קשה מכלם, וראה שעקר חרבן בית־המקדש ואריכת הגלות יהיה על ידו ורצה לבטלו, אבל השם־יתברך הזהירו (דברים ב, ה): "כי לא אתן לך מארצו עד מדרך כף רגל", וכל זה גרמו ישראל בעוונותיהם על־ידי שחלקו כמה פעמים על משה ואהרן במרגלים וכו', ואמרו (במדבר יד, ד): "נתנה ראש" וכו', ופגמו בהראש־בית ומאז נגזר עליהם בכיה לדורות בליל תשעה באב, שעל־ידי־זה לא היה להם כח לכבש מצר אדום, שאז היה מתבטלת הקלפה לגמרי, וכמו שפרש רש"י בפרשת דברים על פסוק (דברים ב, א): "ונפן ונסע המדברה", 'אלו לא חטאו היו עוברים דרך הר שעיר לכנס לארץ' וכו'. וכן פרש רש"י מקדם על פסוק (שם א, מ): "פנו לכם", שנאמר בענין חטא המרגלים, כמבאר שם בפרשה, וגם שם פרש רש"י, וזה לשונו: 'אמרתי להעביר אתכם דרך רחב ארץ אדום לצד צפון לכנס לארץ, קלקלתם וגרמתם לכם עכוב'. כי העקר לבטל מצרי הקדשה, שהוא מצר ארץ־ישראל, אבל מחמת חטאיהם לא יכלו לכבש ולבטל עקר המצר שהוא אדום רק נכנסו לארץ־ישראל על־ידי שכבשו המצרים של סיחון ועוג וגם זה בגדל עצם כחו של משה, וכנ"ל: