# ז

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/1247/64/7/

ועל־כן קורין פרשת דברים ת מיד בשבת־חזון סמוך לתשעה באב, כי כל פרשת דברים מדבר מה שגרמו בעוונותיהם לסבב גבולי ארץ־ישראל, ולא יכלו לכנס בדרך הישר דרך ארץ אדום לכבש ארץ־ישראל, וכל זה מחמת שבעוונותיהם נתנו כח לעקר המצרים של ארץ־ישראל שהוא אדום ועמון ומואב ולא יכלו לכבש אלו המצרים, רק הצרכו לסבב הרבה עד שבאו ממזרח לארץ סיחון ושם כבשו המצר בגדל כחו של משה, עין בפרשת דברים שכל הפרשה מדבר מזה, כי מתחיל "אחד עשר יום מחרב דרך הר שעיר" וכו' (דברים א, ב), ומדבר מענין זה שסבבו גבולי ארץ־ישראל על־ידי שחטאו במרגלים ואמרו "נתנה ראש" וכו', ומדבר מזה בכל הסדר כל מה שעבר בזה עד שבאו לארץ סיחון ועוג וכבשום, וכל זה גרם חרבן בית־המקדש כנ"ל, כי אם לא היו חוטאים והיו כובשים המצר של אדום ועמון ומואב, לא היה נחרב הבית־המקדש וכנ"ל. על־כן קורין פרשה זאת בשבת־חזון סמוך לתשעה באב, כי עקר החרבן היה על־ידי שלא כבשו ולא הכניעו אלו המצרים בבחינת "כל רדפיה השיגוה בין המצרים", כנ"ל: