# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/1301/63/3/

וזהו בחינת שתפות שמשתתפין שניהם יחד באיזה משא־ומתן ופרנסה, כי מזלא דבי תרי עדיף, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (בבא מציעא קה.). כי מחמת שעשית המשא־ומתן הוא בחינת מלחמה גדולה, וכמבאר בדברי רבנו ז"ל במקום אחר (בסימן רפ) על פסוק "כי תצא למלחמה", שהמשא־ומתן נקרא מלחמה, הינו כנ"ל, כי צריכין אז מלחמה גדולה ללחם עם בחינת המטה־עז הנ"ל. להוציא החיל והעשירות מעמקי הקלפות, ועל־כן מחמת שהמשא־ומתן הוא בחינת מלחמה גדולה, על־כן על־פי רב כל המשא־ומתן והמלאכות הגדולים אינם נעשים על־ידי אדם אחד כי אם על־ידי שתפות והתחברות כמה אנשים שמתחברין יחד, כי צריכין כמה אנשים שיתחברו לנצח המלחמה הזאת - להוציא מהסטרא־אחרא כל ניצוצות הקדושים על־ידי המשא־ומתן, כי מי שאינו זוכה, לפעמים חס ושלום נופל לתאות ממון על־ידי המשא־ומתן, ואזי הסטרא־אחרא בולעת עוד ניצוצות הקדושים ביותר, חס ושלום, על־כן "טובים השנים מן האחד שאם יפלו האחד יקים את חברו" (קהלת ד, י), כמו שפרש רש"י שם, שמקרא זה נאמר על משא־ומתן גם־כן, שטובים השנים וכו', הינו כנ"ל: