# י

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/1443/63/10/

וזה בחינת תקף ההכבדה שהכביד עליהם פרעה יותר אחר שבא אליו משה ואמר לו שישלחם. ואז שאל משה (שמות ה, כב): "למה הרעתה לעם הזה" וכו'. כי הגאלה צריכה להיות מבחינת 'איה' שהוא בחינת יובל הגדול, שער החמשים, שמשם נגאלו ישראל. על־כן בסוף הגלות סמוך להגאלה ממש - הסתיר השם־יתברך עצמו, כביכול, כל־כך עד שגם משה רבנו בעצמו לא הבין דרכיו ושאל קשיות שהוא "למה הרעת" וכו'. שזהו בחינת 'איה מקום כבודו'. איה הבטחתך, שהבטחת לגאלם ועכשו הוא להפך?! ואז על־ידי־זה דיקא נגאלו, כי אז נתגלה השם־יתברך עוד למשה עד שגאלם על ידו, כי מרמז בסוף המאמר הנ"ל, שגם הצדיק הגדול במעלה מאד, קדם שזוכה להתגלות התורה צריך שיבואו עליו ספקות מתחלה, עד שישאל 'איה' וכו', ועל־ידי־זה זוכה להתגלות התורה, שזהו גם־כן בחינת הגאלה, כי הגאלה היא התחלת קבלת התורה, וגם אז זכו לכמה מצוות, כי עקר הגאלה היא גאלת הנפש להתקרב להשם־יתברך, שזהו בחינת קבלת התורה, וכנ"ל: