# כ

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/1443/63/20/

וזה בחינת (שיר־השירים ג, א): על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו - על משכבי בלילות - שהוא חשך אפלה, הינו כשאדם נופל חס ושלום, מקדשתו יתברך, שזהו בחינת לילה וחשך. ואזי צריך לבקש את כבודו יתברך כנ"ל, שזהו בקשתי את שאהבה נפשי, אבל בקשתיו ולא מצאתיו - כי נפל למקומות כאלו, רחמנא לצלן, שאי אפשר למצא שם את כבודו יתברך כנ"ל, אבל אף־על־פי־כן אסור לו ליאש עצמו רק לחפש ולבקש יותר ויותר.

וזהו אקומה נא ואסובבה בעיר בשוקים וברחבות אבקשה את שאהבה נפשי וכו', בעיר בשוקים וברחובות - זה בחינת הקדשה הנ"ל בחינת 'איה', שזאת הקדשה נעלמת ונסתרת בכל עסקי חל, שהם בחינת עסקים ומשא־ומתן שעושין בעיר בשוקים וברחובות - הינו שהוא שואל ומבקש ומחפש 'איה מקום כבודו', שנסתר ונעלם בכל עניני המשא־ומתן ועסקי חל שעושין בעיר, בשוקים וברחובות. וזה אבקשה את שאהבה נפשי - בחינת בקשה וחפוש הנ"ל, אבל עדין בקשתיו ולא מצאתיו - כי אי אפשר למצא שם כבודו יתברך שנסתר מאד, כנ"ל.

מצאוני השמרים הסבבים בעיר את שאהבה נפשי ראיתם - הינו על־ידי הבקשה והחפוש, אף־על־פי שאי אפשר למצא כבודו יתברך שם, אבל על־ידי־זה זכה להתקרב ולהתחבר לצדיקים אמתיים, שהם בחינת השומרים הסובבים בעיר - כי הם נטורי קרתא (ירושלמי חגיגה, פרק א, הלכה ז). וכמו שפרש רש"י שם, שהם משה ואהרן, ועל ידם זוכין, על־ידי הבקשה והחפוש הנ"ל - לשוב אליו יתברך וכנ"ל. וזהו: שאהבה נפשי ראיתם - הינו שהצדיקים יודעין מכבודו יתברך, וכל מה שעולין הם במעלה יתרה יותר לבחינת 'איה', הם מגלים כבודו יותר כנ"ל, ועל־כן על ידם זוכים כל הנופלים לעלות בתכלית העליה על־ידי הבקשה והחפוש לבד, כנ"ל.

וזהו כמעט שעברתי מהם - הינו אחר שנסתלקו, כמו שפרש רש"י שם, הינו כי אף־על־פי שנסתלק הצדיק, אף־על־פי־כן יכולין להתקרב להשם־יתברך על ידו, אדרבא, עכשו יכולין להתקרב על ידו יותר, כי כל מה שנסתלק למעלה יותר ויותר לבחינת 'איה', הוא מגלה אלקותו וכבודו יותר ויותר כנ"ל, שזהו בחינת הלולא דרבי שמעון בר יוחאי וכו', וכנ"ל, וזהו עד שהביאתיו אל בית אמי וכו' - הינו המשכן, וכמו שנסמך לשם: אפריון עשה לו המלך שלמה - שפרש רש"י שם שקאי על המשכן, הינו כנ"ל. כי הקדשה שזוכין למצא על־ידי הבקשה והחפוש אחר כבודו כנ"ל, זאת הקדשה היא בחינת קדשת המשכן שהיה מהלך עם ישראל במדבר, ששם קבלו את התורה במדבר סיני באהל מועד, כי משם נמשך כל התורה, כנ"ל (שם):