# כג

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/1443/63/23/

וזהו בחינת מה שפרש רש"י על פסוק (בראשית כב, ב): "על אחד ההרים אשר אמר אליך" שהקדוש־ברוך־הוא מתעה את הצדיקים ואינו מגלה להם תכף וכו', וכן (יונה ג, ב): "וקרא את הקריאה אשר אמר אליך" וכו', כי כל זה הוא בחינה הנ"ל - שאין זוכין למצא קדשתו ומדרגתו מה שצריך כל אחד, כי אם על־ידי חפוש ובקשה הרבה כנ"ל, ואז זוכה לעלות

בתכלית העליה לבחינת 'איה' ומשם זוכה להמשיך התגלות כבודו כנ"ל, כמו דוד המלך, עליו השלום, שהוא היה עוסק ביותר בבקשה וחפוש למצא כבודו יתברך, שזהו בחינת כל ספר תהלים שהוא תחנות ובקשות וצעקות וזעקות להשם־יתברך, בכמה מיני לשונות של תחנה ובקשה וחפוש אחר כבודו יתברך, כמו שכתוב (תהלים עז, ז־ח): "אזכרה נגינתי בלילה עם לבבי אשיחה ויחפש רוחי, הלעולמים יזנח ה'" וכו', וכמו שכתוב (שם פח, י): "שטחתי אליך כפי" וכו', (שם קמג, ו): "פרשתי ידי כל היום נפשי כארץ עיפה לך סלה" וכו', (שם כה, טו): "עיני תמיד אל ה'" וכו', (שם עא, יד): "ואני תמיד איחל" וכו', וכיוצא בזה הרבה.

ומחמת שדוד המלך עליו השלום עסק בזה יותר ויותר, על־כן הוא דיקא זכה למצא מקום קביעות קדשתו לעולמי עד, שהוא מקום הבית־המקדש שנתגלה לדוד דיקא. כי עד ימי דוד נאמר (דברי הימים־א יז, ה): "ואהיה מתהלך מאהל אל אהל" וכו', רק בימי דוד נתגלה מקום קביעות הקדשה, על־ידי הבקשה והחפוש את כבודו יתברך, אשר יגע על זה מאד בתמימות ובפשיטות בלי שום חכמות, רק על־ידי תחנות ובקשות וגעגועים ורצונות וכסופין וכו', כמו שאמר דוד (תהלים קלא, א־ב): "ה' לא גבה לבי ולא רמו עיני וכו', אם לא שויתי ודוממתי נפשי כגמל" וכו', (שם קל, ז): "יחל ישראל אל ה'" וכו', ועל־ידי־זה זכה הוא דיקא למצא מקום הבית־המקדש ששם הקדשה קבועה לעולם, כמו שכתוב (שם קלב, יד): "זאת מנוחתי עדי עד", וממנו יצא משיח שיבוא במהרה בימינו ויבנה בית קדשנו ותפארתנו, במהרה בימינו, אמן:

ויש עוד הרבה בענין זה, ענין מחיקת פרשת סוטה "ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן" (במדבר ה, יז). וענין תבת נח, וענין 'כל נדרי' שאומרים ביום־הכפורים, וענין בראשית ברא אלקים וכו', והארץ היתה תהו ובהו ויאמר אלקים יהי אור ויהי אור (בראשית א, א־ג) - השם־יתברך יאיר עינינו בתורתו שנזכה להבין דבור אחד של רבנו הגדול והקדוש ז"ל: