# ח

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/1443/63/8/

וזה בחינת מה שנתנה התורה במדבר דיקא, וישראל הלכו שם במדבר ארבעים שנה. ובכל אלו הארבעים שנה הלך המשכן עמהם, ושם נדבר השם־יתברך עם משה וקבלו את התורה מפי משה רבנו, עליו השלום. כמו שכתוב (במדבר א): "וידבר ה' אל משה במדבר סיני ובאהל מועד", וכל התורה שכלה כלולה בעשרת הדברות, שהם בחינת עשרה מאמרות, שעל ידם התגלות כבודו יתברך כנ"ל, בחינת "מלא כל הארץ כבודו", וכל התורה כלה כלליות כל עשרה חלקי הכבוד כלם נמשכין מבחינת 'המאמר סתום' הנ"ל, שהיא בראשית בחינת 'איה מקום כבודו' שהוא בחינת שרש התורה, שרש הכבוד, שרש העשרה מאמרות, כנ"ל.

ועל־כן קדם שזוכין לאיזה התגלות בתורה ועבודה, שזהו בחינת קבלת התורה, צריכין שיהיה מקדם כמה בלבולים וספקות ומניעות רבות תאוות וטרדות וכיוצא. כי כל זה נמשך ממקומות החיצונים הנ"ל, שהם מקבלין חיות מעצם הסתרת והעלמת המאמר סתום, בחינת 'איה' כנ"ל, כמבאר בסוף מאמר הנ"ל, שקדם כל תורה יש אלו הבלבולים וכו', עין שם.

ואזי כשמתגברין על האדם אלו הבלבולים והמניעות והתאוות וכו', ואינו יודע שום דרך איך לצאת מהם ואיך למצא כבודו יתברך שם, ושואל ודורש ומבקש ומחפש 'איה מקום כבודו', אזי הירידה תכלית העליה, ואזי זוכה לבחינת המאמר סתום, שהוא בחינת 'איה' שרש התורה והמאמרות כלם.

ואזי זוכה להמשיך משם תורה, כי עקר כל התורה נמשך משם, כי ממשיכין התגלות כבודו יתברך שהוא כלליות התורה מאין ליש. ועקר חיות כל הכבוד והתורה והמאמרות כלם נמשך משם, מבחינת 'המאמר סתום' שהוא בחינת 'איה', שהוא 'בראשית', שהוא התחלת התורה שכל התורה נמשך משם, כנ"ל.

כי הקלפות והחיצונים, בחינת מקומות המטנפים - מקבלין חיות מעצם הסתרו והעלמו, שעל־ידי־זה יש להם כח להסתיר כבודו יתברך לגמרי, חס ושלום, ולהכניס כפירות ובלבולים וספקות בלב, שמשם עקר כח היצר הרע שנקרא אל אחר, אבל מי שנופל לשם חס ושלום. והוא שואל ומבקש ומחפש שם 'איה' וכו', כנ"ל, אזי זוכה לעלות לשרש כל הקדשות, לשרש התורה, שהוא בחינת 'איה', בחינת 'בראשית', וממשיך ומקבל התגלות התורה משם.

וזהו בחינת קבלת התורה במדבר דיקא, אחר תקף גלות מצרים, כי בתקף השעבוד של גלות מצרים, שהיה גלות הנפש והגוף, אז "ויצעקו בני ישראל אל ה'" (שמות יד, י), כי לא היו יודעים שום עצה ותחבולה, איך להנצל מהם, רק תפסו אמנות אבותם וצעקו אליו יתברך, והיו מצפים ומבקשים למצא כבודו יתברך, ועל־ידי־זה זכו לגאלה, ואז הלכו במדבר "מקום נחש שרף ועקרב וצמאון" וכו' (דברים ח, טו), שהוא בחינת מקומות החיצונים הרחוקים מכבודו יתברך, ושם דיקא בקשו וחפשו את השם־יתברך, עד שזכו לקבל את התורה במדבר, שזהו ירידה תכלית עליה, כי במדבר דיקא, שהוא מקומות החיצונים כשמבקשין ומחפשין שם אחר כבודו יתברך, אז דיקא שם זוכין לקבלת התורה שנמשך מבחינת 'איה', שזוכין על־ידי הבקשה והחפוש במקומות החיצונים דיקא שהוא בחינת מדבר, כנ"ל: