# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/1443/64/3/

וזה היה גדל הנס הנפלא של חנכה, כי אז גברה מלכות הרשעה שהיא הפך מלכות הקדשה, ומגדל התגברותם רצו להשכיח מישראל התורה ולהעבירם על חקי רצונו, כדי שיתגבר מלכותם הרשעה ביותר, כי על־ידי ודוי דברים שהם תקון החטאים, זוכין לשוב ולקים את כל דברי התורה, ועל־ידי־זה מעלין המלכות לשרשה עד שזוכין להכלל באין־סוף כנ"ל, וכן להפך כשזה קם וכו', כשישראל עוברין חס ושלום, על מצוות התורה ואין מתודין ושבין, חס ושלום, אזי מתגברת, חס ושלום, מלכות הרשעה שהיא כנגד מלכות דקדשה, וכמבאר שם בתחלת התורה, שבשביל זה נקרא מלכות הרשעה של העבודה־זרה והסטרא־אחרא - 'אלקים' וכו', עין שם. וזהו עקר אריכת הגלות המר והארך הזה, ואין הגאלה תלויה אלא בתשובה, הינו ודוי דברים לפני התלמיד־חכם, שזה עקר התשובה, שעל־ידי־זה מעלין המלכות לשרשה, ואז תשוב המלכות לבית דוד וימלך עלינו משיח צדקנו שהוא מלכות דקדשה, ועל־כן התגברו אז ביותר מלכות יון הרשעה לבטל התורה מישראל, חס ושלום, כדי להגביר כח מלכותם הרשעה וכנ"ל, והשם־יתברך ברחמיו המרבים עמד לנו בכל צרותינו, ועשה לנו נס גדול ונורא, ועמדו מעט אנשים מבית חשמונאי ונצחום והכניעו והפילו מלכות הרשעה, והגבירו מלכות דקדשה.

ועל־כן היה תקון הנס על־ידי צלוחית של שמן, שמצאו חתום בחותמו של כהן גדול וכו' (שבת כא:) - כי היונים, שהם מלכות הרשעה, טמאו כל השמנים, בחינת "שמן משחת קדש", שהוא הדעת. ואז אי אפשר להכלל ולהתבטל באור האין־סוף. כי כל זר וכל טמא אי אפשר לכנס ולהכלל שם, והנס היה על־ידי פך השמן של הכהן גדול - זה בחינת שעקר הנס והישועה של חנכה, שהכניעו מלכות הרשעה והפילו אותם מפלה גדולה, עד שנמשך עלינו בכל שנה ושנה שיהיה לנו גם־כן כח להכניעם ולהשפילם ולהפילם.

עקר תקף הנס הזה נעשה בכל שנה ושנה, על־ידי צדיקי הדור האמתיים שמקרבים אנשים להשם־יתברך, ומכניסים בהם הרהורי תשובה, עד שמתודים ודוי דברים לפניהם. ועל־ידיהם נמשך אור גדול ונורא לכל ישראל, עד שידעו כלם את ה' למקטנם ועד גדולם. כמו שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה נס נפלא ונורא על־ידי מעט השמן של הכהן גדול שהיה חתום בחותמו, הינו כי הכהן גדול זה בחינת הצדיק הגדול האמתי שיש לו כח להעלות כל הודוי דברים של ישראל, ולעלות ולכנס ולהכלל על־ידי־זה במקום שנכנס ונכלל, דהינו בבית קדשי קדשים, ששם הוא נקדת האבן שתיה שעמד עליו הארון והכרובים, ושם נכלל באין־סוף, ברעוא דרעוין וכנ"ל.

אבל לא היה כח ורשות להכהן גדול לכנס לשם, כי אם אחת בשנה ביום־הכפורים, בכח הודוי דברים שהתודה תחלה עבור כל ישראל, על הפר ועל השעיר המשתלח, ובזאת יבא אהרן אל הקדש (ויקרא טז, ג), כי אי אפשר לכנס לשם, לבית קדש־קדשים לבחינת 'רעוא דרעוין', ששם נפתח אור האין־סוף, כמו שכתוב (שמות כט, מג): "ונעדתי שמה לבני ישראל" וכו', כי אם על־ידי הודוי דברים שהתודה תחלה שלש פעמים, כמבאר בפרשה שם, כי גם כל ישראל התודו אז ביום־הכפורים, שאז המצוה מן התורה להתודות בפה מלא, ובפרט בעת שהתודה הכהן גדול והזכיר את השם הנכבד והנורא, שאז היו כורעים וכו', ואז היו מתודים, כמבאר בדברי רבותינו ז"ל (יומא סו.). והכהן גדול בעצם כחו, היה לו כח על־ידי הודויים שהתודה, להגביה ולהעלות כל הודויים של ישראל, שיהיה נחשב כאלו התודו לפני התלמיד־חכם, וכעין מה שכתב שם אדמו"ר ז"ל (לקוטי מוהר"ן חלק א, סימן ד) על מה שאמרו רבותינו ז"ל: 'מי גרם לראובן שיודה - יהודה' וכו', שעל־ידי שזכר משה הודוי נחשב כאלו התודה לפניו, עין שם, נמצא, שכח הכהן הגדול לכנס לפני ולפנים לבחינת 'רעוא דרעוין', היה על־ידי ודוי דברים, שעל־ידי־זה דיקא נכלל באין־סוף בבחינת 'רעוא דרעוין', וכנ"ל:

ועל־כן על־ידי השמן של הכהן גדול היה תקף הנס, שהדליקו ממנו נרות המנורה, שהוא בחינת אור האין־סוף, שמאיר לכל ישראל לדעתם, להודיעם (דברים ד, לה): "כי ה' הוא האלקים" וכנ"ל, וכן הוא בכל דור ודור, שעל־ידי הצדיק האמת ומעט אנשיו שנתעוררו בתשובה, עד שהתודו ודוי דברים לפניו, שעל־ידי־זה נכללו באין־סוף, כי הוא פתח להם אור האין־סוף עד שהאיר בדעתם מה שהאיר, שאי אפשר לאחד לספר לחברו, כי התנוצצות אור האין־סוף שמאיר בדעת הישראלי הזוכה להתקרב לצדיק האמת זהו בחינת (משלי לא, כג): "נודע בשערים בעלה" - 'כל חד כפום מה דמשער בלביה' (כל אחד לפי מה שהוא משער בלבו) (זהר וירא קג:), ואי אפשר לדבר בזה, כי בשעת הבטול הוא עצמו לא ידע, כמו שמבאר שם בהתורה הנ"ל.

וכל מה שמדברים מגדלת הבורא יתברך הוא מבחינת 'ושוב' - שאז כששב לישותו מראה הרשימה לדעת "כי ה' הוא האלקים", וכמו שמבאר שם בהתורה הנ"ל, ועל־ידי הצדיק הגדול הזה ואנשיו נמשך האור לכל ישראל, שיזכו כלם לדעת אחדות האין־סוף וטובו, שיזכו כלם שיהיה נפתח להם אור האין־סוף בבחינת 'רצוא ושוב', עד שיזכו לדעת כל אחד מה שידע ויתנוצץ במחו, עד שידעו כלם "כי ה' הוא האלקים", שזהו בחינת 'נרות חנכה' שהם בחינת 'נרות המנורה' שהיו דולקין בנס נפלא שמונה ימים על־ידי פך השמן של הכהן גדול, שהוא בחינת כח הודוי דברים שנכנס בהם לפני ולפנים וכו'.

ועל־ידי־זה נקבע לדורות, שיהיה כח בכל שנה ושנה לכל אחד ואחד מישראל, להדליק ולהאיר בביתו בחינת 'נרות המנורה' הקדושה, שהוא 'נר חנכה' שמדליק כל אחד בביתו, הינו שיש לנו כח על־ידי הצדיקי אמת ואנשיהם שהם בחינת כהן־גדול, בחינת כח הודוי דברים שהתודו לפניהם כנ"ל, על־ידי־זה יש לנו כח לכל אחד ואחד להדליק ולהאיר בביתו נר חנכה - שהוא בחינת קדשת נרות המנורה, שהם בחינת אור האין־סוף שממשיכין מבית קדש־קדשים להאיר לכל ישראל בדעתם, הינו בחינת שיפתח להם אור האין־סוף בבחינת 'רצוא ושוב', עד שידעו הכל גדלתו של יוצר בראשית שכלו טוב וכלו אחד. וכל המארעות כלם לטובה, שזהו בחינת עולם הבא, כמו שמבאר שם. שזהו בחינת, ומלאו מחד גלגלא דעינא תלת מאה גרבי משחא וכו' (ומלאו מגלגל אחד של העין שלש מאות כדי שמן), בחינת השמן של נר חנכה שהוא בחינת שמן המנורה וכנ"ל: