# ט

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/1443/64/9/

ועל־כן השביע יעקב את יוסף שישא אותו לארץ־ישראל, וכן יוסף השביע לאחיו, כי עקר הכלליות ובטול אל האין־סוף הוא על־ידי קבורת ארץ־ישראל, ששם העפר קדש, ושם זוכין בלא צער להכלל שם, אבל יעקב ויוסף מחמת שנסתלקו במצרים שהוא בית עבדים - ששם עקר אחיזת זהמת הנחש, שהוא פגם הארבעה יסודות שנקראים עבדים, בפרט אז שהיה צריך להתחיל הגלות שהוא התגברות ממשלתם של המצרים, שהם הפגם של הארבעה יסודות, בחינת עבדות, ההפך ממש מהבטול והכלליות באור האין־סוף וכנ"ל, על־כן לא רצו לסמך על הבטחה לבד שיבטיחום להעלותם משם, כי חששו שמחמת תקף התגברות זהמתם יתגברו ולא יניחו אותם לעלות ולהקבר בארץ, להכלל שם במקום שצריכין להכלל, על־כן תקנו זאת על־ידי השבועה דיקא שהשביע יעקב ליוסף וכן יוסף לאחיו, כי השבועה הוא בחינת התקשרות ובטול אל האין־סוף כנ"ל, ועל־כן על־ידי השבועה דיקא בודאי יתקימו דבריהם להעלותם ולקברם בארץ ולהכלל שם באין־סוף, כי השבועה היא בבחינה זאת, וכנ"ל: