# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/1443/65/2/

וזה בחינת השבועה שצריכין לשבע כשיש הכחשה בין אחד לחברו, כי עקר השקר והכחשה נמשך מפגם שפוגם בבחינת יחוד וכלליות שני ההשגות הנ"ל, שפוגם ועושה פרוד, חס ושלום, ביניהם, שזה עקר פגם השקר שהוא הרע והטמאה, שמשם כל העוונות והפגמים שבעולם, רחמנא לצלן, כי באמת עקר האמונה הקדושה וקיום כל התורה כלה בנויה ומיסדת על זה, לכלל שני ההשגות הנ"ל יחד, שהם, השגת "מלא כל הארץ כבודו" ו'איה מקום כבודו', כי 'השם־יתברך סתים וגליא ואוריתא סתים וגליא' וכו'. וכמו שאיתא בזהר הקדוש (מצורע עא.). כי הוא יתברך נעלם מצד עצמו, ונגלה מצד פעלותיו, וכמו שכתבנו מזה במקום אחר (הלכות מצרנות, הלכה ד, אות יא).

על־כן עקר האמונה הקדושה להאמין "כי ה' הוא האלקים", כמו שכתוב (דברים ד, לה): "אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלקים" וכו', וכמו שכתוב (שם ד, לט): "וידעת היום והשבת אל לבבך כי ה' הוא האלקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת" וכו'. הינו כלליות השגות עליונים ותחתונים, כי ה' זה בחינת סתים ונעלם, בחינת (שמות ג, טו): "זה שמי לעלם", בחינת השגת 'איה', בחינת נעלם ונסתר, בחינת 'מה חמית' וכו', ואלקים בחינת התגלות כבוד מלכותו יתברך, בחינת (תהלים עד, יב): "ואלקים מלכי מקדם", בחינת (שם מז, ח): "כי מלך כל הארץ אלקים", שזהו בחינת השגת 'דרי מטה', בחינת "מלא כל הארץ כבודו". וצריך לכללם יחד, לידע ולהאמין כי הכל אחד, בחינת "וידעת היום והשבת אל לבבך, כי ה' הוא האלקים בשמים ממעל" - שהוא בחינת 'דרי מעלה'. "ועל הארץ מתחת"- שהוא בחינת 'דרי מטה' כי הכל אחד וכנ"ל: