# ה

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/1443/65/5/

נמצא, שכל ההכחשות נמשכין מבחינת פגם ופרוד, חס ושלום, בבחינת כלליות שתי ההשגות הנ"ל של בן ותלמיד, שעל־ידי־זה נפגם ונחסר הפרנסה שנמשך משם, ועל־כן כשיש הכחשה צריכים שבועה, כי השבועה הוא בחינת חבור וכלליות שתי ההשגות הנ"ל בחינת 'כל', בחינת (דברי־הימים־א א, כט): "כי כל בשמים ובארץ". כי השבועה בבחינת 'יסוד' שהוא בחינת 'כל' הנ"ל, בחינת 'ברית ושבועה', כי השבועה היא בשם ה' ובנקיטת חפץ שהוא הספר־תורה, ועקר החבור והכלליות של שתי ההשגות הנ"ל הוא על־ידי התורה הקדושה שהיא גם־כן סתים וגליא, כי על־ידי כל מצוה ומצוה שבתורה אנו ממשיכין אלקותו יתברך למטה בתוך הארץ הזאת, בבחינת "מלא כל הארץ כבודו", כי אנו לוקחין הציצית הקדושים שבשרשם הם אור גדול ונורא ונשגב מאד מאד, ואנו ממשיכין אור גבה כזה עלינו לתוך זה העולם הגשמי על־ידי שאנו מתעטפין בציצית. נמצא, שעל ידם אנו מגלים "כי מלא כל הארץ כבודו", ואף־על־פי־כן צריכין לידע כי עדין אור הציצית נורא ונשגב ונעלם מאתנו מאד, כי 'שכר מצוה בהאי עלמא ליכא' (קדושין לט:), כי אי אפשר להשיג סוד טעם הציצית שהוא בחינת שכר המצוה בזה העולם. וכן בכל המצוות ובכל דברי התורה שאנו ממשיכין אלקותו עלינו בזה העולם הגשמי בבחינת 'סתים וגליא' הנ"ל, בחינת 'מלא' ו'איה' וכנ"ל.

וזהו גם־כן בחינת שם ה' שהוא גם־כן סתים וגליא, כי על־ידי שמו יתברך אנו קוראים אותו יתברך וממשיכים אלקותו למטה בבחינת "מלא כל הארץ כבודו", אבל אף־על־פי־כן עדין השגת שמו יתברך נעלם מאתנו, וזהו בחינת (פסחים נ:): 'לא כשאני נכתב אני נקרא', בחינת (שמות ג, טו): "זה שמי לעלם" - "לעלם" כתיב, "וזה זכרי לדור דור". שצריכין לקרותו בשם אדני בחינת 'מלכות', בחינת אדנותו ומלכותו יתברך שמלא כל העולם, ולכון בשם הויה שהוא בחינת סתים ונעלם, בחינת 'איה' וכנ"ל, ועל־ידי־זה כוללין העולמות עליונים ותחתונים יחד וכנ"ל, ועל־כן על־ידי השבועה שהוא בחינת 'כל' הנ"ל, כי נשבעין בשם ה' ובנקיטת חפץ, על־ידי־זה נתברר האמת ונתבטל ההכחשה והכפירה שנמשכת מפגם ופרוד, חס ושלום, בין שתי ההשגות הנ"ל וכנ"ל. וכן מבאר בספרי קבלה ששבועה הוא בחינת יסוד, בחינת 'כל' הנ"ל, הינו כנ"ל: