# יא

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/1658/62/11/

וזה בחינת מצות מילה, כי איתא במדרש (בראשית־רבה יא, ו) שהמינין שאלו: מדוע לא נברא האדם מהול? והשיבו שם: כי הכל צריך תקון, התורמוסין צריכין תקון, החטין צריכין תקון וכו', הינו כנ"ל, כי בהכרח שהאדם יהיה נברא עם ערלה, ואנחנו בעולם הזה נתקן עצמנו על־ידי מצות מילה, כי האדם בעת שהוא יוצא לעולם עדין אין לו שום זכות שיצא לעולם, ואזי הוא בבחינת תחלת הבריאה שנברא העולם בחסדו במתנת חנם כנ"ל, ואזי הוא בבחינת מקבל כנ"ל, שמשם אחיזת העצבות והדין כנ"ל, שמשם אחיזת הערלה שהוא בחינת הקלפה הקודמת לפרי שהוא בחינת פגם הברית, כי ערלה הוא פגם הברית שהוא בחינת 'עצבות' שהוא עקר פגם הברית, כמובא בדברי רבנו ז"ל בכמה מקומות, שתקון הברית הוא בחינת שמחה ופגם הברית הוא עצבות.

ועל־כן עקר אחיזת הערלה שהוא פגם הברית הוא מבחינת 'עצבות' הנאחז בבחינת מקבל כנ"ל, ומחמת שהאדם בתחלת יצירתו הוא בבחינת מקבל, כי אין לו שום זכות עדין רק הוא נברא ויוצא לעולם בחסדו לבד במתנת חנם כמו בתחלת הבריאה, ועל־כן בהכרח שיצא לעולם עם הערלה ואנחנו בזה העולם צריכין לתקן אותו, ועל־ידי שאנחנו מלין עצמנו ואת בנינו - על־ידי־זה אנו בעצמנו מתקנין עצמנו, כי אנו כורתין את הערלה דחפיא על ברית שזה עקר תקון האדם, כי מקדם לזה לא היה בגדר אדם כלל, כי עקר צלם דמות אדם הוא בן ישראל המהול.

נמצא, שעל־ידי מצות מילה - אנו בעצמנו מתקנין עצמנו, ועל־ידי־זה בעצמו מכניעין ומבטלין הערלה בשרשה, כי עקר אחיזתה מבחינת עצבות שהוא בחינת מקבל, שזה נמשך מחמת שהאדם נברא על־ידי השם־יתברך בעצמו, אבל עכשו כאלו אנחנו בעצמנו עשינו את האדם הזה על־ידי שאנו מלין אותו, שעל־ידי־זה נעשה אדם, וכשנעשה האדם על ידינו - נתבטל בחינת מקבל ונתבטל העצבות ועל־ידי־זה נתבטל הערלה בשרשה כנ"ל, ואזי נתגלה הברית שהוא צדיק יסוד עולם שהוא בחינת משפיע, בחינת (תהלים לז, כא): "צדיק חונן ונותן" הפך בחינת מקבל. כי עד עכשו היתה הערלה חופה על הברית שאחיזתה מבחינת עצבות, בחינת מקבל, ועל־כן לא נתגלה הארת הצדיק יסוד עולם שהוא בחינת משפיע, אבל עכשו על־ידי שאנו בעצמנו זכינו לתקן את הילד הזה ולעשותו בריה חדשה על־ידי מצות מילה, והתינוק בעצמו סבל צער גדול של המילה בשביל שיזכה לכנס בגדר ישראל, על־כן נחשב כאלו עשה את עצמו, ועל־כן עכשו יצא מבחינת מקבל, ועל־ידי־זה נתבטל הערלה בשרשה שאחיזתה מבחינת מקבל כנ"ל. ועל־כן עכשו נתגלה הברית שהוא בחינת הארת צדיק יסוד עולם, שהוא בחינת משפיע הפך בחינת מקבל, כנ"ל: