# טז

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/1658/62/16/

וזה בחינת מה שאמרו רבותינו ז"ל לענין שבת (ביצה טו:): 'לוו עלי ואני פורע'. כי שבת הוא בחינת מצוה בשמחה מהמצוה בעצמה, שהעולם הבא שלו בהמצוה בעצמה, כי שבת בעצמו הוא מעין עולם הבא (ברכות נז.), כי שבת הוא יום שמחה וחדוה בכל העולמות, וכמבאר במאמר הנ"ל על מאמר רבותינו ז"ל (ביצה טו:): "זכור את יום השבת" - 'זכרהו מאחד בשבת' וכו', שהוא בחינת מצוה בשמחה מהמצוה בעצמה. נמצא, ששבת הוא בחינת מצוה בשמחה הנ"ל, בחינת אספקלריא המאירה. ועל־כן בשבת עולין כל העולמות לשרשן, כידוע, כי עקר עלית העולמות לשרשן הוא על־ידי שמחת המצוה מהמצוה בעצמה כנ"ל, שעל־ידי־זה מסלקין ומשלמין כל החובות להשם־יתברך כנ"ל, ואזי מוציאין את העולם מבחינת לוה ומקבל וכו', כנ"ל.

וזה שאמרו רבותינו ז"ל על שבת 'לוו עלי ואני פורע'. כי על־ידי קדשת שבת, כביכול, נעשה השם־יתברך בבחינת לוה, כי על־ידי־זה הצדיק הנ"ל שאינו רוצה שום עולם הבא, רק יש לו שמחה שלמה מהמצוה בעצמה, לא די שאינו נקרא בשם לוה ומקבל כלל, אף גם להפך, הוא זוכה להיות נקרא בשם 'מלוה' - כאלו הוא מלוה ומשפיע להשם־יתברך, בבחינת (משלי יט, יז): "מלוה ה' חונן דל", כי זה הצדיק הוא חונן דל - שעושה חסד וחנינה עם כל העולם, שהיה נקרא עני ודל עד הנה בבחינת מקבל, ועל־ידי הצדיק הזה נתתקן העולם כנ"ל, והוא נחשב כאלו מלוה ומשפיע להשם־יתברך, כי הצדיק מושל בו יתברך, כמו שאמרו רבותינו ז"ל, בחינת (שמואל־ב' כג, ג): "צדיק מושל ביראת אלקים". ואמרו רבותינו ז"ל (מועד־קטן טז:): 'מי מושל בי? צדיק', כי הוא נקרא מושל ומלוה ומשפיע להשם־יתברך, כביכול. ועל־כן נאמר בשבת שהוא בחינת צדיק הנ"ל, בחינת 'ברית עולם ביני ובין בני ישראל' וכו', נאמר בו: 'לוו עלי ואני פורע'. כי על־ידי שבת, שהוא בחינת מצוה בשמחה הנ"ל, על־ידי־זה נעשה הקדוש־ברוך־הוא בבחינת לוה, כנ"ל: