# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/1658/62/2/

נמצא, שעקר שלמות האדם הוא, כשזוכה לבוא למדרגה זו - שיעשה כל המצוות בשמחה גדולה עד שלא ירצה שום שכר עולם הבא בשביל המצוות, רק העולם הבא שלו יהיה בהמצוה בעצמה, ואז הוא נכלל בהשם־יתברך בשעת עשית המצוה, כי המצוות הם אחדותו יתברך, והוא עושה המצוות רק בשביל השם־יתברך, לא בשביל עצמו כלל, כי אינו רוצה שום שכר רק יש לו שמחה מהמצוה בעצמה שהוא אחדותו יתברך. נמצא, שנכלל בהשם־יתברך על־ידי עשית המצוות בשמחה גדולה כל־כך, ואזי הוא יודע בין קדם גזר־דין לאחר גזר־דין וכו', כמבאר שם, ועל־ידי־זה הוא יכול לתקן העולם ולמלאות חסרון העולם וכו', כמו שמבאר שם.

וזה בחינת סלוק החוב של הלוה למלוה, שאינו נפטר מחובו עד שיסלק ליד המלוה בעצמו או ליד שלוחו שהוא כמותו. כי כל המצוות שאנו עושין הם בחינת סלוק החוב, מה שאנו חיבים להשם־יתברך, כי השם־יתברך ברא את כל הבריאה מראש ועד סוף הכל בשביל ישראל ובשביל התורה כדי שיקימו ישראל את התורה, כמו שכתוב (בראשית א): "בראשית ברא אלקים" וכו', ואמרו רבותינו ז"ל (רש"י שם): 'בשביל ישראל ובשביל התורה שנקראין ראשית' וכו', וקדם שקבלו ישראל את התורה - אזי כל הבריאה כלה שברא השם־יתברך מראש ועד סוף - הכל היה מתקים רק בבחינת הלואת חן וגמילות חסד, בבחינת (תהלים פט, ג): "עולם חסד יבנה", הנאמר בבריאת עולם, בחינת גמילות חסד והלואת חן.

כי באמת אין קיום לעולם בלא התורה ואין העולם יכול להתקים אפלו רגע אחת בלא התורה, וכל קיום העולם קדם מתן תורה היה בבחינת הלואה, שהשם־יתברך בחסדו גמל חסד עמנו, והלוה לנו הלואה גדולה כזו, וברא את כל העולם כלו מראש ועד סוף בחסדו לבד, בלי שום אתערותא דלתתא כלל, והכל בשביל שצפה שיהיו צדיקים בעולם שיקימו את העולם על־ידי תורתם ומעשיהם הטובים, כי הצדיקים על־ידי מעשיהם הטובים - הם מסלקין להשם־יתברך ומשלמין לו, כביכול, כל מה שהוציא מכח אל הפעל, דהינו כלליות הבריאה שברא בהלואה בשבילם, כי הצדיקים על־ידי מצוותם ומעשיהם הטובים - הם מעלין ומנשאין ומרימין כל הבריאה כלה לשרשה למקומה - למקור אשר חצבה משם, כי זה עקר סוד כונת של כל המצוות כלם, כי על־ידי התורה והמצוות שהם קומה שלמה כנגד קומת העולם שנה נפש, כי הם שרש החיות של כל הקומות כנ"ל, ועל־ידי שמקימין המצוות, על־ידי־זה נכלל העולם בשרשו, כידוע.

נמצא, כשהצדיק מקים מצוות התורה, ובזה הוא מרים ומגביה ומעלה את כל העולם כלו ומחזירו לשרשו הראשון - למקור אשר חצבה משם. נמצא, שהוא משלם ומסלק להשם־יתברך כל ההלואות שהלוה בבריאת עולמו כנ"ל, כי עכשו הצדיק מעלה ומחזיר הכל להשם־יתברך ומסלק כל ההלואה להשם־יתברך, כי הוא מעלה ומחזיר כל העולם וכל כלליות הבריאה להשם־יתברך על־ידי מצוותיו שעושה, שעל־ידי־זה עולה וחוזר הכל להשם־יתברך, כנ"ל: