# כג

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/1658/62/23/

וזהו בחינת (תהלים קיג, ט): אם הבנים שמחה הללויה, בצאת ישראל ממצרים וכו', היתה יהודה לקדשו ישראל ממשלותיו וכו', - שעל־ידי השמחה של כנסת־ישראל שנקראת 'אם הבנים' שהיה להם בשעת יציאת מצרים וקבלת התורה, שאז גדלה השמחה מאד, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (שבת פח.): "ושמחת עולם על ראשם" (ישעיה לה, י), שזהו נאמר על הכתרים של נעשה ונשמע שאמרו בשעת קבלת התורה ועל־ידי השמחה זכו לבחינת "צדיק מושל", בחינת (תהלים קיד, ב): "ישראל ממשלותיו", כי על־ידי גדל השמחה זוכין לבחינת "צדיק מושל", בחינת "ישראל ממשלותיו", שישראל מושלין בו יתברך, כביכול, כי הוא גוזר גזרה והם מבטלין, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (מועד־קטן טז:), והכל על־ידי השמחה של מצוה וכנ"ל.

וזה שסים (תהלים קיד, ג): "הים ראה וינס" וכו', הינו לזכות לשמחה של מצוה הנ"ל, שהוא בחינת שמחה של קבלת התורה, לזה זוכין על־ידי בחינת קריעת ים־סוף, שהוא בחינת 'תפלה בכח', שהוא בחינת רעמים, בחינת (שם צו, יא): "ירעם הים ומלאו", כמו שכתב שם רבנו ז"ל, במאמר הנ"ל באר היטב, כמו שכתוב על פסוק (שמות יד, כז): "וישב הים לפנות בקר לאיתנו", שהוא בחינת רעמים הנ"ל, שעל־ידי־זה זוכין לשמחה הנ"ל, שעל־ידי־זה זוכין לבחינת "צדיק מושל", "ישראל ממשלותיו", כנ"ל: