# יג

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/1658/63/13/

אבל השם־יתברך חמל על עמו בזכות אבותינו, ולא דבר ה' למחות שם ישראל (מלכים־ב' יד, כז) ונתן בלב מרדכי בחינת הצדיק האמת להתגבר כנגדו, כי מרדכי ידע את כל אשר נעשה (אסתר ד, א) עד היכן הדבר מגיע, וראה שאין עצה ותחבולה לעמד כנגד קלפה קשה וחזקה כזאת מכל הצדדים, כי אם על־ידי רבוי תפלה ותחנונים וצעקות וזעקות ושועות. ומיד ויצא בתוך העיר ויזעק זעקה גדולה ומרה וכו', וכן בכל עיר ועיר וכו'. כי כנגד קלפת המן־עמלק שהוא בחינת אריכות הגלות של עכשו שנקרא גלות אדום, "אין חכמה ואין תבונה ואין עצה" (משלי כא, ל) - כי אם להרבות בתפלה ותחנונים וצעקות ושועות וזעקות בלי שעור עד ישקיף וכו', כי תפלה למעלה מהכל וכולל כל החמשים שערים, כמבאר בהתורה הנ"ל שתפלה היא בחינת עדן - "עין לא ראתה", שהוא שרש התורה שמשם שרש כל המעינות החכמה של התורה הקדושה, כי התפלה היא בבחינת (איוב כח, ז): "נתיב לא ידעו עיט", בחינת שער החמשים שאין מי שהשיג אותו, הינו מי שעוסק בתפלה ומתחזק בכל עז להרבות בתפלה ושיחות בינו לבין קונו - הוא מעורר עדן העליון שהוא בחינת שער החמשים, בחינת "נתיב לא ידעו עיט".

כי אין שום שכל שיוכל להשיג ולהבין עד היכן מגיע הכח של תפלות ישראל, אפלו של הפחות שבפחותים, בפרט מה שמתפלל כל אחד על צרת נפשו שהוא רחוק מהשם־יתברך, כי אפלו המלאך הקדוש שמקבל תפלות מישראל וקושר מהם כתרים לרבו, אינו יודע להיכן להעלות הכתר הנורא הזה, רק הוא משביע אותו שיעלה מעצמו וישב בראש קונו, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (פסיקתא רבתי כ).

ועל־כן תפס מרדכי בחינת הצדיק האמת שבכל דור אמנות אבותינו - לצעק אל ה' הרבה זעקה גדולה ומרה (אסתר ד, א) ולהרבות בתפלות ובתחנונים, ועל־ידי־זה התגבר גם כנגד קלפת המן־עמלק והשיב לו גמולו בראשו ותלה אותו ואת בניו על העץ, שזכה להכניע ולהשפיל עדי ארץ את כל הרב דקלפה וכל "אלופי עשו" - 'רברבי עשו', כי התגבר כנגדם על־ידי תפלה ותחנונים - שהם בבחינת שער החמשים של הקדשה וכנ"ל.

ועל־כן בגאלה האחרונה כתיב (ירמיה לא, ח): "בבכי יבאו ובתחנונים אובילם", כי עקר הגאלה השלמה העתידה לבוא הוא על־ידי תפלה וכנ"ל, וכמו שכתוב (הושע יד, ג): "קחו עמכם דברים ושובו אל ה'" - 'איני מבקש מכם אלא דברים', כמו שאמרו רבותינו ז"ל (יומא פו:), וכמובא בכל הספרים מגדל מעלת התפלה עד אין קץ, כי על־ידי התפלה המשיך מעין החכמה אל התורה וזכה לעסק בתורה יום ולילה עד שברר כל ההלכות לאמתתן, בבחינת (אסתר י, ג): דרש טוב לעמו, כי כל זמן שאינו מברר פסק ההלכה נקרא 'ודרש רעה', כמו שמבאר בהתורה הנ"ל, אבל על־ידי רבוי התפלה - שעל־ידי־זה זכה לתורה לברר פסק ההלכה על־ידי־זה הוא בבחינת דרש טוב לעמו, כי על־ידי ברור הלכה, הינו על־ידי למוד פוסקים זכה לברר הכשר מן הפסול וכו', שעל־ידי־זה ברר הטוב מהרע שהוא ברר "עץ הדעת טוב ורע" שעל־ידי־זה מכניעין ומבטלין סטרא דמותא, וממשיכין רוח־חיים של הצדיק שעל־ידי־זה מכניעין ומשפילין הרשעים עדי ארץ (תהלים קמז, ה), שהם המתנגדים אל האמת, כמבאר היטב בהתורה הנ"ל, עין שם: