# יח

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/1658/63/18/

וזה בחינת גדל השמחה של פורים, בחינת (אסתר ט, יט): שמחה ומשתה ויום־טוב, כי הרוח־חיים הוא בבחינת שמחה, כמו שמובא הנכתב (סימן כג), שעקר החיות הוא שמחה, בחינת (משלי טז, טו): "באור פני מלך חיים", בחינת (תהלים טז, יא): "שבע שמחות את פניך", כי הרוח־חיים הוא בחינת רוח צפונית המנשבת בכנור של דוד שעל־ידי־זה הוא מנגן מאליו. ונגון וזמרה הוא עקר השמחה כנראה בחוש, וכמו שכתוב (שם צב, ד־ה): "עלי עשור ועלי נבל עלי הגיון בכנור, כי שמחתני ה' בפעלך" וכו', ומחמת שאז נמשך הרוח־חיים של הצדיק בחינת מרדכי בשפע גדול ובהארה נפלאה, על־כן אז השמחה גדולה ועצומה מאד, כי עקר הגדלת והתגברות הרוח־חיים הוא שמחה, וכנ"ל: