# כא

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/1658/63/21/

ועל־כן מצוה להשתכר ביין בפורים (ארח־חיים, סימן תרצה, סעיף ב) - להכניע הרוח של הרב דקלפה שהוא בחינת 'ודמי כמאן דמבסמי' - פניהם צהבות כשתויי יין, שהוא בחינת עשו אדמוני, כמבאר שם בסוף התורה הנ"ל על מאמר רבה בר בר חנה, עין שם. ועל־כן על־ידי היין דקדשה של שתית פורים מכניעין אותם בשרשם, כי היין דקדשה הוא בבחינת רוח צפונית המנשבת בכנור של דוד, שעל־ידה היה מנגן מאליו, שזהו בחינת יין שמשם כל השיר והנגון, כי אין אומרים שיר אלא על היין (ברכות לה.), כי רוח צפונית נמשך מגבורות קדושות שהם שרש הנפשות [כמו שמובא במקום אחר (סימן סח ועוד)], שהם חיות של כל בני־אדם, וזה בחינת יין שהוא גם־כן בחינת גבורות, ועל־כן היין כשהוא בקדשה, כגון בשבת ויום־טוב, בפרט בפורים, על־ידו דיקא ממתיקין הדינים בשרשן ומבטלין הרב דקלפה שהוא בחינת "עשו אדמוני", בחינת 'ודמי כמאן דמבסמי' - שזה כל ענין פורים, להכניע ולבטל הרב דקלפה נגד הרב דקדשה שהוא מרדכי שהוא 'רב חסד', וכנ"ל: