# כב

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/1658/63/22/

וזה בחינת קריאת המגלה, כי המגלה היא בחינת קבלת התורה שזכו אז לקבלה מחדש, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (שבת פח.): קימו וקבלו וכו' (אסתר ט, כז). כי המגלה צריכה להכתב ככתיבת ספר־תורה, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (מגלה טז:): 'כאמתה של תורה' וכו', הינו כי עקר הנס היה על־ידי רבוי התפלות והזעקות והשועות וכו', כנ"ל, שעל־ידי־זה זוכין לעסק בתורה לברר פסק ההלכה באמת. ועל־כן אז זכו לקבלת התורה מחדש, מחמת שזכו לעורר את העדן כנ"ל, על־ידי רבוי תפלתם וכנ"ל. וזה בחינת קריאת המגלה, שהיא בחינת התחדשות התורה שזוכין להמשיך בפורים שנמשך על־ידי המעין שיוצא מבית ה', מעדן העליון בשפע גדול ונפלא על־ידי רבוי התפלות, וכנ"ל:

ועל־כן מסימין המגלה: דרש טוב לעמו - זה בחינת ברור פסק ההלכה שזוכין על־ידי בחינת מרדכי, כי קדם הברור הוא בבחינת (משלי יא, כז): "ודרש רעה", אבל כשמבררין המתר מהאסור וכו', הטוב מהרע אזי הוא בבחינת "דרש טוב", וכמבאר לעיל מזה: