# כג

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/1658/63/23/

וזה בחינת (אסתר ח, טו): ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות תכלת וחור ועטרת זהב גדולה ותכריך בוץ וארגמן, ומונה ששה לבושים שהם לבוש מלכות - א', תכלת - ב', וחור - ג, ועטרת זהב גדולה - ד', ותכריך בוץ - ה', וארגמן - ו, כנגד ששה סדרי משנה, שהם בבחינת ששת ימי בראשית שבהם נברא העולם על־ידי התורה שכלולה מששה בחינות, שהם בחינת כשר ופסול, טמא וטהור, אסור ומתר - שכל זמן שאין מבררין אותן הם בבחינת תערבת טוב ורע, שמשם אחיזת "עץ הדעת טוב ורע".

וזה כל עבודת האדם - שצריך לברר הטוב מהרע על־ידי שמתיגע בתורה עד שמברר הפסק־הלכה, שמברר האסור מהמתר, הטהור מהטמא, הכשר מהפסול. ואז נעשין מזה לבושין קדושים לנשמתו, בחינת חלוקא דרבנן, כידוע (זהר נח סו.). ועל־כן הם ששה לבושים כנגד ששה סדרי משנה שכלולים מששה בחינות הנ"ל, שהם אסור ומתר וכו', כמובא (תקוני זהר חדש קו:), כי אחר שמבררין אותן - נכללין כלם בקדשה ונתהפך הכל לטוב, ונעשה מהם בחינת ששה לבושין הנ"ל, כי על־ידי שיודעין איזה אסור ואיזה מתר, שעל־ידי־זה פורשין מהאסור, על־כן נעשה גם מידיעת האסור לבוש קדוש, מאחר שעל־ידי־זה יודעין לפרש ממנו, כי 'ישב ולא עבר עברה כאלו עשה מצוה' (קדושין לט:).

ועל־כן מרדכי שהוא בחינת הרב דקדשה רב חסד - שזוכה לברר הפסק־הלכה על־ידי רבוי התפלות כנ"ל, וכמו שאמרו רבותינו ז"ל (מנחות סה.) שמרדכי היה גדול בתורה מאד, כי היה פותח בדברים ודורשן, והיה ראש הסנהדרין שהם פוסקין לישראל כל ההלכות, על־כן זכה לכל הלבושין הנ"ל, בחינת ומרדכי יצא וכו', שהם ששה כנגד ששה בחינות הנ"ל, כי עקר הנס והישועה להתגבר על הרב דקלפה בחינת המן וכו', הוא על־ידי שזוכין לברר פסק ההלכה על־ידי תפלה וכו', כמבאר היטב בהתורה הנ"ל, עין שם היטב:

שיך לעיל

הרוח־חיים הוא בחינת רוח צפונית המנשבת וכו'. ועל־כן בבית־המקדש ששם היה הרוח־חיים, כי שם עמד הארון עם היוד הדברות על־כן עקר קדשתו היה בצפון, כמו שאמרו (זבחים פ"ה מ"א): קדשי קדשים שחיטתן בצפון וקבול דמן בכלי שרת בצפון: