# כה

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/1658/63/25/

וזה בחינת פרשת פרה שקורין אחר פורים, כי מתחלה הוא פור ואחר־כך נעשה פרה וכו', כמו שכתב אדמו"ר ז"ל בלקוטי תנינא (בסימן עד). כי פרה מטהרת מטמאת מת שהוא הסתלקות הרוח־חיים שנמשך מהצדיק. ואז שולט רוח הטמאה שהוא רוח של הרב דקלפה, שהוא סטרא דמותא, כי רשעים בחייהם קרויים מתים (ברכות יח:), ופרה מטהרת מזה. ועל־כן היא אדמה תמימה להכניע ולבטל בחינת עשו אדמוני שהוא סטרא דמותא, שהוא הרוח דקלפה כנ"ל, כי אין הדין נמתק אלא בשרשו, כי צריך הצדיק הגדול להוריד את עצמו לתוך המדה רעה של הרשע שהוא הצנור שלו - להכניעו ולבטלו כנ"ל, שזהו בחינת כל ענין מעשה פרה ושעיר המשתלח ועגלה ערופה שמעשיהם בחוץ, דהינו שיוצאין לחוץ ששם יש להם אחיזה, ומורידין את עצמם לתוך הצנור שלהם, שעל־ידי־זה מכניעין ומבטלין תקף אחיזתם, שזהו בחינת פרה אדמה שמטהרת מטמאת מת שהוא עקר הטמאה שנמשך מחטא אדם הראשון, וכן עגלה ערופה שמכפרת על המת שהוא החלל הנמצא, וכן שעיר המשתלח שמכפר ביום־הכפורים על כלל עוונות ישראל, הינו כנ"ל: