# כט

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/1658/63/29/

וכל זה מבאר היטב למי שיש לו עינים בפרשת יצירת האדם, כמו שכתוב שם (בראשית פרק ב): וייצר ה' אלקים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים וכו', ויטע ה' אלקים גן בעדן מקדם וישם שם את האדם וכו', ויצמח ה' אלקים כל עץ נחמד וכו', ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע, ונהר יצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים, שם האחד פישון וכו', אשר שם הזהב וכו', ויקח ה' אלקים את האדם וינחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה, ויצו ה' אלקים על האדם לאמר מכל עץ הגן וכו', ומעץ הדעת וכו'. כי כבר מבאר בהתורה הנ"ל פסוק (בראשית ב, י): "ונהר יצא מעדן" וכו', הנ"ל בבאור היטב על־פי התורה הזאת שהוא בחינת מעין החכמה והשכל היוצא מהתפלה אל התורה, כי התפלה בחינת עדן והתורה הוא בחינת הגן וכו', ועל־ידי־זה מפרידין הרע מן הטוב מכל הארבעה יסודות בחינת ומשם יפרד, ועל־ידי־זה נכללין כל הארבעה יסודות בשרשן בארבע אותיות הוי"ה, שזהו בחינת והיה לארבעה ראשים, עין שם, ואז זוכין להמשיך הרוח־חיים דקדשה מן התורה להכניע הרוח של הסטרא־אחרא שהוא בחינת עשו, כמבאר שם, עין שם.

וכל זה מבאר היטב בכל הפרשה הנ"ל למעין שם, כי מתחלה מדברת הפרשה מענין הרוח־חיים של האדם שהוא עקר חיותו וקיומו, כמו שכתוב שם: ויפח באפיו נשמת חיים וכו', ואחר־כך מתחיל לדבר תכף מענין הגן־עדן ומענין הנהר הנ"ל, ושהניח שם את האדם לעבדה ולשמרה וצוהו שלא לדבק עצמו ב עץ הדעת טוב ורע וכו', הינו כנ"ל, שעקר העבודה של האדם הוא שישתדל להמשיך המעין היוצא מבית ה', שהוא הנהר היוצא מעדן כדי להשקות את הגן - שהוא התורה, דהינו שישתדל וירבה בכל יום בתפלות ותחנונים עד שימשיך אליו שכל וחכמה אל התורה, כדי שיזכה לברר פסק ההלכה וכו', כנ"ל, שעל־ידי־זה יזכה לברר כל הארבעה יסודות עד שיהיו לארבעה ראשים, שהם כלל כל המדות, שזהו עקר עבודת האדם, כנ"ל. ואז יזכה שיהיה נמשך אליו בכל עת הרוח־חיים בשלמות גדול להשלים כל החסרונות שלו, שזהו בחינת מה שכתוב בתחלת הפרשה: וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכו', כי לא המטיר וכו', ואדם אין וכו', ופרש רש"י: 'לפי שלא היה עדין אדם להתפלל' וכו', הינו כנ"ל, שבלא התפלה כל הדברים חסרים ואין צומחין כל עשבים ודשאין של הגן, עד שמתפלל האדם, שאז ממשיך ה נהר היוצא מעדן וכו', שעל־ידי־זה צומחין עשבין ודשאין דאתרביאו בגן, כנ"ל: