# ל

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/1658/63/30/

וזה בחינת ארבע ציצית, בחינת (יחזקאל לז, ט): "מארבע רוחות באי הרוח", בחינת ברור הארבעה יסודות, כמו שמבאר שם. וזה בחינת כמה מצוות שהם בבחינת ארבעה, כמו ארבע מינים שבלולב וארבע פרשיות בתפלין וארבע פרשיות שקורין קדם פסח, וזה בחינת ארבע כוסות של יין בפסח, וזה בחינת ארבעה טורי אבן שבחשן, וזה בחינת ארבעה דגלים שהם בחינת ארבעה מחנות השכינה, וזה בחינת ארבעה ראשי שנים, וכל בחינות ארבע שחשב בפיוט של פרשת החדש, ועוד כיוצא בהן - הכל כנגד ארבע אותיות הויה שהם בחינת הארבעה ראשים, בחינת שרש הארבעה יסודות שמבררין אותן על־ידי מצוות התורה וכנ"ל, שעל־ידי־זה זוכין להמשיך הרוח־חיים שהוא בחינת רוח צפונית המנשבת בכנור של דוד.

וזה בחינת היין של הארבע כוסות של פסח, כי היין דקדשה הוא בחינת גבורות קדושות (עץ־חיים, שער לג, פרק ג) שהם בחינת רוח צפונית שהוא הרוח־חיים, שהוא בחינת נפש חיה ששרשה גבורות קדושות, כמבאר במקום אחר (סימן סח), ועל־כן אין אומרים שיר אלא על היין (ברכות לה.), כי הוא נמשך מבחינת רוח צפונית הנ"ל המנשבת בכנור של דוד שמשם כל השיר והנגון והשמחה כנ"ל, בחינת (תהלים קד, טו): "ויין ישמח לבב אנוש" - 'לבב' דיקא, ששם שלמות כל החסרונות שעקרן בלב, שכל זמן החסרון הוא עצבות, חס ושלום, וכשנתמלא ונשלם החסרון הוא שמחה, ועל־כן היין יש בו שני כחות, 'זכה - נעשה ראש, לא זכה - נעשה רש' (יומא עו:), כי היין הוא בחינת עץ הדעת טוב ורע, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (בראשית רבה יט, ה): 'סחטה ענבים ונתנה לו'. ועל־כן יש בו שני כחות, כי מי שזוכה, דהינו שתקן מעשיו וכבר ברר כל הארבעה יסודות מהרע שבהן עד שהיה לארבעה ראשים כנ"ל, אזי 'נעשה ראש', 'ראש' דיקא, בחינת ארבעה ראשים הנ"ל. לא זכה - שלא ברר הארבעה יסודות, ואזי אינו יכול להשלים החסרון, אזי 'נעשה רש', דהינו עניות שהוא חסרונות, כי העני בבחינת חסרון שחסר לו הכל, כמו שכתוב (דברים טו, ח): "די מחסרו אשר יחסר לו". ועל־כן בפסח, שאז הוא יציאת מצרים, שאז זוכין לצאת מגלות התאוות והמדות של הארבעה יסודות, על־כן אז היין בקדשה בבחינת רוח צפונית הנ"ל, שמשם כל הנגון והשמחה, בבחינת 'זכה נעשה ראש', בחינת ארבעה ראשים הנ"ל, שהם בחינת ארבע כוסות של יין בפסח, וכנ"ל: