# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/1839/62/4/

וזהו גם־כן בחינת ארבע אמות של החצר, כי החצר הוא שמירה להבית. והחצר בכלל הוא בחינת אמונה שהוא שמירה להבית שהוא בחינת חכמה. כי החצר לפני הבתים, כי מקדם צריכין לכנס לחצר שהוא בחינת אמונה ואחר־כך אל הבית שהוא בחינת חכמה, ועל־כן גם שעור החצר ארבע אמות כנגד הד' אלפין הנ"ל, כי עקר האמונה על־ידי הד' אלפין הנ"ל שעקר בנין הבית על ידם, ועל־כן 'חצרו של אדם קונה לו שלא מדעתו', כי כל הקנינים על־ידי האמונה כנ"ל, שהיא מבררת הכל, שזהו עקר המשא־ומתן, כנ"ל.

ועל־כן החצר שהוא בחינת אמונה קונה להאדם כל הקנינים, כי תכף כשבאין החפצים של המשא־ומתן לתוך חצרו על־ידי־זה נתבררין על־ידי בחינת אמונה, שהוא בחינת חצר כנ"ל, ועל־ידי־זה נקנין לו, כי עקר כל הקנינים על־ידי בחינה זו על־ידי בחינת אמונה שמבררת הכל, ועל־ידי־זה נקנין כל הקנינים מאחד לחברו כפי מה שזוכה כל אחד ואחד בכל יום ויום להעלות ולברר איזה דבר, ועל־ידי־זה נקנה הדבר אליו ועקר הברור על־ידי אמונה שהיא בחינת חצר כנ"ל. ועקר על־ידי בחינת הד' אלפין הנ"ל, שעל־ידי־זה יש כח להאמונה לברר כנ"ל, וכמבאר מזה גם במקום אחר (סימנים לה, רפ), כי החצר לפני הבתים, כי הבית הוא הפך לגמרי מאוירא דעלמא, כי שם עקר בחינת הד' אלפין הנ"ל בבחינת "בחכמה יבנה בית", כנ"ל.

אבל החצר הוא פתוח לאוירא דעלמא, רק שמקף מחצות, וזה בחינת האמונה שסמוכה אל החוץ כדי לברר ברורים מאוירא דעלמא, בבחינת (יחזקאל ה, ה): "זאת ירושלים בתוך הגוים שמתיה" וכו', כמבאר ומובן בכמה מקומות (סימנים לה, רפ). וזה בחינת פתח הבית שסמוכה לחוץ גם־כן לאוירא דעלמא ושם עקר הברור. ועל־כן צריכין שם שמירה מן החיצונים מבחינת אוירא דעלמא, כמובא וכנ"ל. וזה בחינת מזוזה ד' גדולה דאחד כנ"ל, כי עקר השמירה מאוירא דעלמא, שהם החיצונים והסטרא־אחרא הוא רק על־ידי בחינת הד' אלפין הנ"ל, שהם בחינת ארבע אמות, ד' גדולה דאחד שהוא בחינת שם ה' כנ"ל, בבחינת אמר שם וכו', וכנ"ל: