# ו

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/1839/62/6/

וזה בחינת (בבא בתרא יג:): 'כל שאלו יחלק שמו עליו' - שמו דיקא, כי עקר הוא השם בבחינת 'אמר שם וקם ותלא בין שמיא לארעא'. כי הבית הנבנה על־ידי בחינת הד' אלפין הנ"ל שהם בחינת ארבע אמות כנ"ל - זה בחינת בית הנבנה בשם ה' בחינת מזוזה כנ"ל, [כי שם בחינת 'מלכות' עקרו על־ידי בחינת הד' אלפין, כידוע (פ רי־עץ־חיים, קריאת־שמע, פרק יד)], כי עקר השם הוא בבחינת בית, בבחינת "ונתתי להם בביתי ובחומתי יד ושם" (ישעיה נו, ה), כי אוירא דעלמא הנ"ל אין להם שם, בבחינת "לא שם לו" וכו' (איוב יח, יז), בבחינת "ושם רשעים ירקב" (משלי י, ז), וזה בחינת שהדרך ממעטת את השם, כי מחמת שנוסע בדרך ונע ונד באוירא דעלמא, על־ידי כך נתמעט השם, כי עקר השם בבית, כנ"ל.

וזה שהבטיח השם־יתברך לאברהם "ואגדלה שמך", כמו שפרש רש"י שם: לפי שהדרך ממעטת את השם וכו'. כי באמת הצדיק האמת, אף־על־פי שנוסע בדרך ונע ונד באויר העולם, עם כל זה הכל לטובת העולם, כדי לברר משם ניצוצות הקדושים שנעים ונדים באוירא דעלמא. ובשביל זה עקר הלוכו ונסיעתו. ועל־ידי־זה שזוכה לבררם על־ידי־זה, אדרבא, יגדל שמו ביותר, כי נתגדל שם ה' על־ידי־זה על־ידי שמלקט ומעלה אלו הניצוצות, ועל־ידי־זה יגדל שמו גם־כן.

וזהו בחינת הכנסת אורח תלמיד־חכם, המבאר במאמר הנ"ל, שעל־ידי־זה בונה ביתו בין שמיא לארעא, בבחינת 'אמר שם, וקם ותלא בין שמיא לארעא כנ"ל', ומכניע בחינת אוירא דעלמא כנ"ל, כי זה האיש קדוש העובר תמיד והוא נוסע באוירא דעלמא בשביל תקון העולם כנ"ל, שזוכה אחד להכניס האורח הקדוש הזה לתוך ביתו, וזה האורח הנ"ל מכניס כל הניצוצות הקדושים וכל הנפשות שהעלה מבחוץ והוא מכניס כלם לתוך הבית, כי כלם צריכים לאסף ולכנס הביתה, כי זה עקר תקונם לכנס מבחוץ מאוירא דעלמא לתוך הבית, ועל־כן על־ידי־זה זוכה זה המכניס אורחים כאלו - להכניע הכפירות הבאין מאוירא. וזוכה שיבנה ביתו בין שמיא לארעא על־ידי שם ה' בחינת ד' אלפין הנ"ל, כי שם ה' יגדל על־ידי הניצוצות הנ"ל שהכניס לתוך הבית על־ידי שהכניס האורח הצדיק כנ"ל, כי העקר הוא השם, כי השם הוא החיות של כל דבר בבחינת 'נפש חיה הוא שמו'. ועקר תקון הניצוצות שנפלו - הוא להחזיר להם את שמם, ועל־ידי־זה חוזרים ונכללים בשם ה'. וזהו בחינת אבדת השם שהרשע אובד ושוכח שמו לאחר מיתתו (שער הגלגולים, הקדמה כג), ועקר תקונו כשיחזר לשמו שהוא הנפש והחיות, שעל־ידי־זה ממשיך החיות משם ה'. ועל־כן שעור החלקה של כל דבר הוא שאם יחלק שמו עליו, אך עקר השם הוא בבחינת בית כנ"ל, ועל־כן שעור הבית והחצר ארבע אמות, שהם בחינת ד' אלפין הנ"ל, שהם בחינת שם ה' כנ"ל, שעל־ידי־זה עקר בנין הבית דקדשה. בבחינת 'אמר שם וקם ותלא בין שמיא לארעא', כנ"ל. ועל־כן כל הנחלה של אדם נקרא שם, כמו שכתוב (דברים כה, ו): "יקום על שם אחיו". ודרשו רבותינו ז"ל (יבמות כד.), לנחלה. כי כל הממון והחפצים של אדם הם בחינת שם, כמבאר בדברי רבנו ז"ל במקום אחר (סימן נט) ועקר הוא הבית, כי זה עקר הנחלה ושם עקר השם בבחינת "ונתתי להם בביתי ובחומתי יד ושם", כנ"ל: