# א

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/1839/64/1/

כי איתא בהתורה המתחלת: 'תהמת יכסימו' וכו' (סימן ט) על פסוק "צהר תעשה לתבה" וכו', עין שם.

והכלל, שכשהאדם משקע בחשך ואינו יכול לצאת, אזי עקר תקנתו שימשיך עצמו להאמת, ויביט רק על האמת לאמתו. וכן בתפלה, כשהאדם עומד להתפלל, ואזי הקלפות מסבבין אותו ומבלבלים אותו מאד מאד, כמו שכתוב (תהלים יב, ט): "סביב רשעים יתהלכון" וכו', אזי עקר עצתו שיראה לומר דבור התפלה באמת באיזה מדרגה שהוא, על כל פנים יאמר הדבור באמת בפשיטות, ואזי זה הדבור האמת יאיר לו לצאת מתוך החשך, כי אמת הוא אור השם־יתברך בעצמו, כביכול, בחינת "ה' אורי", כי השם־יתברך הוא עצם האמת וכו'. ועל־כן על־ידי האמת השם־יתברך מאיר לו וזוכה לראות הפתחים איך לצאת מן החשך, כי באמת יש שם פתחים הרבה בתוך החשך והסטרא־אחרא וכו', רק שאין רואין אותן. ועל־ידי האמת מאיר לו האמת לראות הפתחים לצאת מתוך החשך, ועל־ידי־זה זוכה לתפלה ועל־ידי תפלה זוכה לפרנסה וכו', עין שם: