# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/1839/64/3/

נמצא, שעקר תקון המשא־ומתן הוא על־ידי האמת, שהוא בחינת אמונה, שעל־ידי־זה רואה הפתחים לברר ולהוציא הניצוצות הקדושים שיש בכל חפץ וחפץ של המשא־ומתן, ועל־ידי־זה אינו נשקע בעצמו בתוך המשא־ומתן, כי האמת מאיר לו כל הפתחים איך לצאת מהחשך שיש שם ולהתקרב להשם־יתברך.

וזה בחינת ארבע אמות של אדם קונות לו ברשות הרבים, כי רשות הרבים הוא רשות דסטרא אחרא, שיש שם אחיזת החיצונים, כידוע, אבל אפלו כשאדם נכנס ברשות הרבים ששם אחיזת החיצונים, גם שם יש לו ארבע אמות, ואלו הארבע אמות הם בחינת ארבע אותיות הויה, כמובא. הינו כי בכל אדם יש בו שם הויה ברוך הוא, כמו שאיתא בזהר הקדוש (תקוני זהר ע דף קל:): 'דלית איבר דלא שריא ביה שם הויה' (שאין אבר שאינו שורה בו שם הויה), ושם ה' זה בחינת אור האמת, בחינת "ה' אורי", כי "אמת ה' לעולם" (תהלים קיז, ב), כי בכל אדם בכל מקום שהוא, אפלו בדיוטא התחתונה, אפלו ברשות הרבים שהוא בחינת מקומות החיצונים, גם שם בודאי עדין יש בו איזה נקדה טובה המשרשת בו, וזאת הנקדה היא בחינת שם הויה ברוך הוא המשרש בכל אדם, שהוא בחינת אור האמת. ומבחינת הנקדה הזאת, שהוא בחינת שם בן ארבע אותיות כנ"ל, בחינת אור האמת כנ"ל, מאור הזה נמשכין ארבע אמות שיש לכל אדם ברשות הרבים שהם כנגד ארבע אותיות השם כנ"ל.

וזהו ב חינת הארבע אמות שיש לכל אדם בכל מקום, להורות, שאפלו אם האדם במקום שהוא, אפלו במקומות החיצונים, בבחינת רשות הרבים, גם שם יש לו מקום ואין שום מניעה ובטול בעולם, כי אפלו ברשות הרבים במקומות החיצונים - יש לו מקום בחינת ארבע אמות שהם נמשכין מאור האמת שהוא מתפשט עד ארבע אמות, ונותן לו מקום אפלו ברשות הרבים. ועל־כן אלו הארבע אמות קונין לו כל הקנינים, כי על־ידי אלו הארבע אמות שהם בחינת אור האמת, על־ידי־זה רואה הפתחים שיש בתוך החשך בתוך בחינת רשות הרבים, ואזי כשרואה הפתחים, אזי יכול להוציא ולברר כל הניצוצות הקדושים המשקעים שם בתוך הסטרא־אחרא והחשך, ועל־ידי שמברר הניצוצות, על־ידי־זה קונה כל הקנינים, כנ"ל: