# י

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/1839/65/10/

וזה בחינת מה שאמרו רבותינו ז"ל (ברכות ח.): מיום שחרב בית־המקדש אין לו להקדוש־ברוך־הוא בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה. כי עכשו אחר חרבן בית־המקדש והצדיקי אמת נסתלקו בעוונותינו, שזהו עקר חרבן בית־המקדש שבכל דור, כי קשה סלוקן יותר מחרבן בית־המקדש. ובעוונותינו אין לנו לא ראש ולא בית, והראש כל חוצות מתגבר מאד, אשר על זה נאמר (איכה ד, א): "תשתפכנה אבני קדש בראש כל חוצות" וכו', כמבאר כל זה בהתורה הנ"ל. עתה אין לנו שום חיות ונחמה כי אם בחינת הד' אמות של הלכה, שהוא בחינת התורה הקדושה וחדושיה הנוראים שהשאירו לנו הצדיקי אמת, בבחינת (תהלים קיט, נ): "זאת נחמתי בעניי כי אמרתך חיתני". כי אלו הארבע אמות של הלכה יש לנו תמיד לכל אחד ואחד בכל עת ובכל זמן בכל מקום שהוא - אם ירצה, בבחינת מה שאמרו רבותינו ז"ל (בבא־מציעא י.): כל אדם יש לו ארבע אמות שקונין לו כל הקנינים ואפלו מי שיוצא חוץ לתחום שבת - יש לו ארבע אמות, הינו שבכל מקום שהאדם בא לשם - יש לו ארבע אמות, הינו בחינת ארבע אמות של הלכה, כי אין דברי תורה מקבלין טמאה, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (ברכות כב.): 'פתח פיך ויאירו דבריך' - אין דברי־תורה וכו', כי בכל מקום יכולין לנחם את עצמם ולהחיות את עצמם בהדברי־תורה שהשאירו לנו הצדיקי־אמת, כי אף־על־פי שהם נסתלקו בעוונותינו הרבים ואין לנו לא ראש ולא בית, ואנו כעומדים בחוץ ואין מאסף אותנו הביתה, אף־על־פי־כן הארבע אמות של הלכה נשארו לנו, דהינו התורה הנפלאה שגלו לנו שהניחו לנו ירשה טובה כזאת השארה נפלאה ונוראה כזאת, ובזה אנו מנחמים עצמנו בתקף הגלות הארך המר הזה בבחינת (תהלים קיט, נ): "זאת נחמתי בעניי" וכו', כנ"ל. כי אלו הארבע אמות בחינת ד' אמות של הלכה יש לכל אדם תמיד בכל מקום, אם ירצה לזכות בהם לחיי עולם, והם בבחינת ארבע אמות שלפני פתח הבית ששם מתברר הכל, ודרך שם מכניסין כל השפע וכל הניצוצות הקדשה לפנים וכנ"ל.

כי הצדיק האמת שהוא בחינת ראש־בית - אין לנו שום תפיסה בו, ואין אנו יכולין לינק ממנו ולשאב חיות ממחו הקדוש כי אם דרך הפתח שהוא בחינת פתחי פיו הקדוש, שדרך שם מגלה לנו אלקותו וגדלתו יתברך על־ידי החדושי תורה שהם בחינת הלכות שמגלה לנו. ואלו ההלכות היוצאים מפיו אלינו, שהם נמשכין מהארבעה מחין, מארבע אותיות השם וכשיוצאין מפיו הקדוש אלינו הם בבחינת ארבע אמות שלפני הפתח, דהינו לפני פתחי פיו הקדוש שדרך שם יוצאין מפנימיות מחו אלינו. וזהו בחינת ארבע אמות של הלכה, כי הארבע אמות נמשכין מבחינת ארבע אותיות השם, כידוע, שהם בחינת ארבעה מחין. והצדיק האמת בחינת ראש־בית מגלה חדושים נפלאים כאלה, בשכל כזה, בחכמה נפלאה אמתיית כזאת, עד שיהיו נמשכין החדושין וההלכות שלו לכל אדם שבעולם בכל מדרגה שהוא. בין בתכלית העליה בין בתכלית הירידה, חס ושלום, שכלם יוכלו להחיות את עצמן בהם תמיד אם ירצו לקבלם, ועל־כן יש לכל אדם ארבע אמות בכל מקום שהוא, כי הארבע אמות הם בחינת ארבע אמות של הלכה, שיכול לדבק את עצמו בהתורה שגלה הצדיק האמת בכל מקום שהוא אפלו בחוץ, אפלו אם יצא, חס ושלום, חוץ לתחום שבת שהוא בחינת שיצא חוץ לתחום וגבול הקדשה, שהוא בחינת שבת, שהוא בחינת קדשת הצדיק הראש־בית קדשת הארבעה מחין, שהם בחינת תלת גונין דעינא ובת עין שכל זה הוא בחינת שבת, כמו שמבאר שם. ואפלו מי שיצא חוץ לתחום שבת שיצא, חס ושלום, מתחום כל הקדשות הנ"ל והוא עומד בחוץ לגמרי, אף־על־פי־כן יש לו ארבע אמות, הינו בחינת ארבע אמות של הלכה, כי בכל מקום יכול להחיות את עצמו בהחדושי תורה שגלו הצדיקי אמת שהם בחינת ראש־בית, שזהו בחינת ההלכות היוצאים מפיו הקדוש, שהם בחינת ד' אמות של הלכה וכנ"ל: