# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/1839/65/2/

נמצא, שקיום וחיות של כל הדברים שבעולם הכל על־ידי הצדיק האמת, שבו משתף שם ה' שהוא מחיה ומקים הכל. כי כל הדברים נמשכין מהארבעה יסודות שהם הארבע ראשים הנמשכין מהנהר היוצא מעדן, שהוא בחינת הצדיק יסוד עולם, שהוא בחינת שם ה', שהוא בחינת ארבע אותיות, שמשם כל הארבעה מחין כל הארבעה גונין דעינא, שמשם כל הארבעה יסודות, שהם כלל העולם ומלואו. שכלם נמשכין מהראש־בית שהוא הצדיק האמת כנ"ל, כי כל הדברים - עקר חיותם ממשיכין על־ידי השם שיש להם שהוא חיותם בבחינת (בראשית ב, יט): נפש חיה הוא שמו. ועל־כן הביא השם־יתברך כל הברואים לפני אדם הראשון שיקרא להם שמות. וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו. כי הכל נברא בשביל האדם, שהוא הצדיק, שהוא הראש־בית - הראש של כל העולם שנברא בשבילו. והכל צריכין לבוא אליו שיקרא להם שמות שהם חיותם, כי הוא יודע איך להמשיך להם חיות משם ה' המחיה הכל, וכפי החיות שממשיך להם משם ה' - כמו כן הוא שמו של אותו הדבר. כי השם הוא החיות כנ"ל, ודרך השם מקבל חיות משם ה' כנ"ל, [וכמובן במקום אחר בהתורה 'וביום הבכורים' בסימן נ"ו ובשאר מקומות עין שם], ועל־כן אין חולקין שום דבר כי אם כשישאר שמו עליו, 'שמו' דיקא, כי השם הוא עקר החיות כנ"ל. וכשלא ישאר שמו עליו - כאלו מפסידו ומזיקו לגמרי, כי עקר החיות והקיום של הדבר הוא השם של הדבר, שדרך שם מקבל חיות משם ה' על־ידי הצדיק הראש־בית המקים הכל, שיודע היטב שרש השם של כל דבר שבעולם, ועל־כן אין חולקין שום דבר כי אם כשישאר לכל אחד חלק שנקרא שם כלו עליו, כי עקר הוא השם וכנ"ל: