# ה

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/1839/65/5/

והענין על־פי מה שמובא בכונות פרשת התמיד וקטרת (פרי־עץ־חיים, תפלה פרק ז), מבאר שם, ש על־ידי התמיד מעלין חיות הקדשה ממטה למעלה ועושין מחיצוניות פנימיות, ומעלין מעשיה ליצירה. ונעשה חיצוניות חסד־גבורה־תפארת דיצירה פנימיות לפנימיות חכמה־בינה־דעת דעשיה וכו', עין שם, ואחר־כך אומרים קטרת, ובזה מעלין ניצוצי הקדשה מעמקי הקלפות ומלבישין מדרגות התחתונות של עשיה ואז עולין העולמות כסדר, עין שם. ולכאורה קשה, כי לפי זה נראה הסדר מהפך, כי היה ראוי שיאמרו קטרת קדם פרשת התמיד, כדי לברר תחלה הניצוצות מעמקי הקלפות על־ידי הקטרת ולהלביש בחינת רגלי העשיה שהוא מלכות דעשיה. ואחר־כך יעלו כסדר שמלכות ילביש נצח־הוד־יסוד ונצח־הוד־יסוד חסד־גבורה־תפארת וכו'. עד שיעלה ראש העשיה ליצירה על־ידי פרשת התמיד. ומדוע אנו עושין להפך, שבתחלה אומרים פרשת התמיד, שעל־ידי־זה צריכין לעלות ראש העשיה ליצירה, ואחר־כך קדם שעולה בשלמות אומרים קטרת להעלות הניצוצות מהקלפות להלביש רגלי העשיה, ואז דיקא עקר עלית העולמות כסדר והיה ראוי להתחיל מזה. אך אם אמנם יסוד פנימיות הכונות שגבו מאתנו מאד, ונעלם מאתנו דרכיהם הנפלאים, עם כל זה מה שאפשר למצא בהם רמזים לדרכי עבודתו יתברך על־פי הקדמות אמתיות אנו מחיבים למצא כפי שכלנו אשר חננו השם־יתברך שמו לעד: