# יא

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/1852/63/11/

וזה בחינת נטילת ארבעה מינים בסכות זמן שמחתנו - כדי להמשיך השמחה של מצוה הנ"ל, שהוא בחינת עולם הבא לתוך הלב, כי אף־על־פי שזוכין להמשיך בחינת עולם הבא בעולם הזה ומרגישין בדעתו בחינת עולם הבא, העקר הוא להרגיש השמחה בחינת עולם הבא בתוך הלב, כמו שכתוב במאמר הנ"ל. ועקר השמחה הוא בלב, כמו שכתוב (תהלים ד, ח): "נתתה שמחה בלבי". כי האדם בעצמו כלול מכל העולמות, כידוע (זהר נשא קלה.), ויש בהאדם בחינת עולם הבא ועולם הזה - שהם בחינת ראש וגוף, כי הראש, שהוא הדעת הקדוש שבמח, הוא בחינת עולם הבא, כי עקר עולם הבא הוא השגת הדעת, בחינת "כי תמלא הארץ דעה לדעת את ה'" וכו', והגוף הוא בחינת עולם הזה. ועל־כן עקר הבחירה הוא בתוך הלב שהוא בתוך הגוף שיש בו שני חללים - חלל הימיני וחלל השמאלי ששם משכן שני היצרין, יצר־טוב ויצר־הרע, שהם בחינת יצר מחשבות לב כידוע, ועל־כן העקר להמשיך הדעת הקדוש לתוך הלב בבחינת (דברים ד, לט): "וידעת היום והשבות אל לבבך" - שצריכין להמשיך הדעת לתוך הלב, כמו שכתב רבנו ז"ל במקום אחר (בסימנים קנד, סימן א' תנינא).

וזהו בחינת סכה וארבעה מינים שמקימין בסכות זמן שמחתנו, כי הכל בשביל השמחה, כי סכה הוא בחינת עולם הבא כנ"ל, שאנו ממשיכין על־ידי מצות סכה, בחינת עולם־הבא לתוך העולם הזה, כדי שנזכה לשמחה הנ"ל - להרגיש השמחה בחינת העולם הבא בתוך המצוות בעצמן, אבל עדין אנו צריכין להמשיך השמחה לתוך הלב, כי אפשר שירגיש בחינת עולם הבא במחו ודעתו, אבל לא בלבו והעקר הוא להרגיש השמחה בלב, כמו שכתב רבנו ז"ל שם, ועקר השמחה הוא בלב, כנ"ל. ולזה אנו נוטלין ארבעה מינים ומנענעין בהם בכל הששה קצוות וכל הנענועים עד טבורא דלבא, כדי להמשיך השמחה מהמח אל הלב, כדי להרגיש השמחה בעולם הזה ממש, שהוא בחינת הגוף, שהוא בחינת שש קצוות, כי על־ידי הנענועים ממשיכין הארת החסדים לתוך הגוף ומשם אל האתרוג בחינת מלכות', כמבאר בכונות (דרושי סכות ה). ועקר התגלות השמחה הוא על־ידי החסדים כנ"ל, ועכשו ממשיכין החסדים לתוך הגוף והלב שהוא בחינת אתרוג, כי אתרוג דא לבא, כמו שאיתא בזהר הקדוש (ויחי רכ: משפטים קכא. רעיא מהימנא פנחס רנו.).

ועל־ידי המשכת החסדים לתוך הלב - על־ידי־זה ממשיכין השמחה לתוך הלב, כי עקר השמחה על־ידי החסדים כנ"ל. ואז כשזוכין להרגיש השמחה בלב - זהו עקר שלמות השמחה, שזוכין לשמחה של עולם הבא בעולם הזה ממש בתוך הלב שבחלל הגוף שהוא בבחינת עולם הזה, כנ"ל. וזה שכתוב (ויקרא כג, מ): "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר וכו', ושמחתם לפני ה' אלקיכם" וכו'. כי עקר השמחה על־ידי הארבעה מינים, שעל־ידי־זה ממשיכין השמחה של מצוה לתוך העולם הזה, לתוך הגוף, שנזכה לעשות כל המצוות בכל השנה בשמחה גדולה מהמצוה בעצמה, עד שלא נרצה שום עולם הבא בשכר המצוה, רק כל שמחתנו יהיה המצוה בעצמה, שזה עקר השמחה, כנ"ל: