# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/1852/63/3/

ועל־כן סמכה התורה ירשת ארץ־ישראל למצות אכילת מצה ואסור חמץ, כמו שכתוב (שמות יג, ה): והיה כי יביאך ה' אל ארץ הכנעני והחתי וכו', שבעת ימים תאכל מצות וכו', ולא יראה לך חמץ וכו'. הינו כנ"ל, כי אי אפשר לקח ארץ־ישראל מיד השבעה עממין שהם הכנעני וכו', שהיתה הארץ בידם אז, כי אם על־ידי מצות מצה ואסור חמץ, שהוא בחינת שנזהרין שלא להחמיץ המח במחשבות רעות, כנ"ל:

ועל־כן תכף כשיוצאין ממצרים, דהינו בפסח - צריכין לזהר ממשהו חמץ, כי עקר יציאת מצרים הוא לצאת ממצרים ולבוא לארץ־ישראל, כי עקר יציאת מצרים היה בשביל זה - כדי שיבואו לארץ־ישראל, כמו שכתוב (ויקרא כה, לח): "אני ה' אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים לתת לכם את ארץ כנען" וכו', וכמבאר עוד בכמה פסוקים, כי מצרים הוא הפך ארץ־ישראל וצריכין לצאת ממצרים ולבוא לארץ־ישראל, ועל־כן צריכין אז לאכל מצה ולזהר מחמץ, כי אי אפשר לבוא לארץ־ישראל כי אם על־ידי שנזהרין מחמץ, כנ"ל: