# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/1852/63/4/

וכשנזהרין מחמץ, הינו מחמוץ המח - על־ידי־זה נעשין רעמים, ועל־ידי־זה זוכין לשמחה של מצוה שמחיה כל השלשה קומות שהם עולם, שנה, נפש, כנ"ל, וזה בחינת שלש שני חזקה - שהם כנגד שלשה קומות הנ"ל שמקבלין חיות על־ידי השמחה של מצוה שזוכין על־ידי רעמים, שעקרן תלויים בקדשת המח מחמץ, שעל־ידי־זה זוכין להחזיק בארץ־ישראל ולגרש כל הערעורים והמריבות משם שנמשכין כלם מהקלפות החופין על ארץ־ישראל, שהם בחינת שבעה עממין ובגלות הזה הם בחינת עשו וישמעאל, כנ"ל.

כי עקר חזקת הקרקע הוא אכילת פרות, והפרות שבקרקע הם החיות של הקרקע, ועקר גדולם וחיותם הוא על־ידי השמחה שהוא החיות של כל דבר. וזה שכתוב (תהלים סז, ה): "ישמחו וירננו לאמים וכו', ארץ נתנה יבולה", כי יבול הארץ הוא על־ידי השמחה שמחיה הכל, ועל־כן בשעת גדול הפרות ואסיפתם הוא שמחה גדולה, כמבאר בכמה פסוקים, כמו שכתוב ביואל (ב, כג): "ובני ציון שמחו וגילו בה' כי נתן לכם את הגשם" וכו', וכמו שכתוב (ישעיה ט, ב): "שמחו לפניך כשמחת בקציר", וכמו שכתוב (תהלים קכו, ב): "בא יבא ברנה נשא אלמתיו".

ועל־כן כשאוכל פרות הקרקע שלש שנים - זהו בחינת שכבר נמשך בחינת החיות הנמשך מהשמחה כנ"ל, שעל־ידי־זה עקר גדול הפרות ונמשך שלש שנים רצופים שהם כנגד השלש קומות הנ"ל, וכשנמשך השמחה בכל השלש קומות - כבר נתבטלו כל הערעורים וכל המריבות, כי אי אפשר להמשיך השמחה כי אם על־ידי רעמים שנעשין על־ידי קדשת המח מחמץ, על־ידי שמשברין חית קנה הנ"ל, שעל־ידי־זה משברין ומבטלין קלפת עשו וישמעאל, שעל־ידי־זה שמשברין אותן - נתבטלין כל הערעורים, כנ"ל. נמצא, כשאוכל פרות הקרקע שלש שנים - זה מורה שכבר נתבטלין מקרקע זו כל הערעורים הנמשכין מחית קנה, מעשו וישמעאל, שהם בחינת חמץ כנ"ל, כי כבר זכה לבחינת השמחה המחיה כל השלש קומות שהם בחינת שלש שנים שכל החיות וכל הפרות נמשכין משם, שזה נמשך מרעמים שתלויים בבטול החמץ, בחינת "חית קנה" הנ"ל, כנ"ל: