# ז

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/1852/63/7/

וביום־הכפורים אז נפשט עקמימיות שבלב, שזהו בחינת סליחה ובטול עוונות, שהם בחינת עקמימיות שבלב, בחינת (תהלים לח, יא): "לבי סחרחר". וביום־הכפורים אז נתבטלין ונמחלין כל העוונות, שהם עקמימיות שבלב, כי ראש־השנה התחלת התשובה, כי ראש־השנה הוא יום ראשון לעשרת ימי תשובה ואז מעוררין הרעמים על־ידי השופר כנ"ל, ועל־ידי־זה מתחילין להפשיט העקמימיות שבלב, דהינו לבטל העוונות על־ידי התשובה של עשרת ימי תשובה. וביום־הכפורים הוא הגמר והסוף, ואז נמחלין כל העוונות ונתבטלין לגמרי, ואז זוכין לישרת לב בחינת (תהלים צז, יא): "ולישרי לב שמחה", שזה נמשך מקדשת המחשבה, שזהו עקר קדשת הברית, בחינת צדיק. וזהו שאומרים בכניסת יום־הכפורים: "אור זרע לצדיק ולישרי לב שמחה", 'אור זרוע לצדיק' - זהו בחינת 'שמירת הברית', כידוע (פרי־עץ־חיים, יום־הכפורים, פרק ד), שזהו זוכין רק כשנזהרין מאד מחמץ, הינו שלא יתחמץ מחו בהרהורים ומחשבות זרות, ועל־ידי־זה נעשין רעמים, שמפשיטין עקמימיות שבלב וזוכין לישרת לב, בחינת "ולישרי לב שמחה", כנ"ל:

ועל־כן עקר שלמות התפלה הוא ביום־הכפורים, כי אז זוכין לחמש תפלות שהם בחינת חמשה ענויים, שהם בחינת חמש קולות כמבאר בכונות (שם). וכל זה נמשך על־ידי הרעמים שזוכין בראש־השנה שנעשין על־ידי שנזהרין מחמץ ועושין מחית של חמץ ה' של מצה, וה' הזאת היא בחינת קולות הנ"ל, שהם בחינת חמש גבורות, כמבאר בכונות, שזהו בחינת קול הרעמים, שהוא בחינת גבורות, שזהו בחינת החמש תפלות, חמשה ענויים, שכלם הם בחינת חמש גבורות, חמשה קולות, בחינת קול הרעמים שנעשין על־ידי הה' של מצה, על־ידי שמשברין מחשבות רעות והרהורים שהם חמוץ המח, שזהו בחינת שמירת הברית, שעל־ידי־זה זוכין לשמחה כנ"ל, בחינת "אור זרע לצדיק ולישרי לב שמחה", וכנ"ל: