# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/2561/62/3/

ונחזר לענין הנ"ל, ענין קדשת הגוף שמפקיע מידי שעבוד וכן אסור הנאה כנ"ל, כי כל נכסי הלוה משעבדים למלוה, כי באו בבחינת עבדות, כי כל הדברים הם מארבעה יסודות וכל הנכסים של אדם שהם העשירות שלו, הם בחינת מלכות, ומאחר שהצרך ללוות שהוא בחינת מעוט הירח, בחינת עבד כנ"ל, ועל־כן כל נכסיו הם בבחינת עבדות, ועל־כן קדשת הגוף מפקיע מידי שעבוד, כי קדשת הגוף הוא בחינת בטול הישות והגוף, כי נכלל הדבר בקדשה עליונה, כי כל הדברים שבעולם צריכים להכלל בשרשם בבחינת 'אין', וכשמקדיש הדבר קדשת הגוף אזי נכלל מיש לאין, כי נקרא עליו שם קדש וקדש הוא בחינת 'חכמה', כמובא, "והחכמה מאין תמצא" (איוב כח, יב), כמו שכתב רבנו שם במאמר הנ"ל. ועל־כן מפקיע מידי שעבוד, כי נתבטל העבדות לגמרי, כי עקר העבדות בבחינת 'גוף וישות' על־ידי שמגביר, חס ושלום, החמר על הצורה, אבל על־ידי קדשת הגוף שנכלל הגוף בקדשה ועולה מיש לאין בחינת 'קדש' כנ"ל, אזי נתבטל העבדות לגמרי כנ"ל, והבן: