# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/2561/63/4/

וזה בחינת 'לעולם ישלש אדם מעותיו שליש בידו שליש בפרקמטיא שליש בקרקע' (כמו שאמרו רבותינו ז"ל בבא מציעא מב.). כי על־ידי ממון דקדשה של איש הישראלי זוכין לשבר המדמה ולעלות אל השכל שכלול משלש בחינות, שהם שכל בכח ושכל בפעל ושכל הנקנה כנ"ל. ועל־כן צריך לשלש מעותיו כנגד שלש בחינות שיש בשכל כנ"ל, שזוכין על־ידי הממון דקדשה כנ"ל. כי שליש בידו, דהינו מה שיש בידו מעות בעין, זה כנגד השכל בכח, כי הממון בעצמו אין בו שום פעלה עדין, כי אי אפשר לאכל את הממון ולא להתכסות בו רק הוא בחינת כח, כי "הכסף יענה את הכל" (קהלת י, יט) - שכל דבר יכולין לקנות על־ידי הממון, וזה כנגד בחינת שכל בכח. ושליש במטלטלין זהו בחינת שכל בפעל - כי שם כבר יצא מכח אל הפעל, כי במטלטלין יש בהם פעלות צרכי האדם שיכולין לעשות בהם. ושליש בקרקע זה בחינת שכל הנקנה - שהוא עקר קיום והשארה של האדם לאחר מיתתו, שזהו בחינת 'קרקעות' שנקראים נכסים שיש להם אחריות, על שם שהם מתקימים אחריו של אדם, שזהו בחינת שכל הנקנה - שהוא עקר השארתו של אדם לאחר מיתתו, כמו הקרקעות שהם עקר הנחלה וההשארה של האדם.

וכל איש ישראל צריך להשתדל שיזכה שיהיה כל ממונו ממון דקדשה, באפן שיזכה על־ידי קדשת ממונו להכניע המדמה ולעלות אל השכל, שכלול משלש בחינות כנ"ל, על־כן הזהירו רבותינו ז"ל שישלש אדם את מעותיו שליש בידו וכו' - כנגד שלש בחינות שיש בשכל, כי הוא צריך שיהיה ממונו בקדשה כל־כך ולהרבות בצדקה, עד שיהיה ממונו בבחינת השכל ממש. שהוא משלש בשלש בחינות הנ"ל, כי על־ידי ממונו שבקדשה זוכה לשלש בחינות של השכל, כנ"ל: