# ו

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/2561/63/6/

על־כן אחר מעשה העגל נצטוו על מלאכת המשכן, כי הדבר תמוה מאד, איך באו ישראל לידי עוון זה, אחר קבלת התורה, שזכו אז למדרגה גבה ועליונה מאד מאד, להשגת נבואה פנים בפנים וכו', ואיך יבואו אחר־כך לידי חטא כזה?! אך הוא על־פי הנ"ל, כי בכל פעם שצריכין לעלות מדרגא לדרגא מתגבר מחדש המדמה, שהם הקלפות וכו', ולפעמים כשאין האדם זוכה להתגבר לשבר מחדש כל הקלפות והדמיונות וכו' - יוכל לפל מאד, חס ושלום, בעת שצריך לעלות למדרגה השניה, ועל־כן אמרו רבותינו ז"ל (אבות ב, ד): 'אל תאמין בעצמך עד יום מותך' וכו'.

ומזה נמשך שישראל באו לידי מכשול זה בסוף הארבעים יום, שהיו צריכין לעלות למדרגה גבה יותר ויותר, ולא השתדלו לשבר מחדש את הכח המדמה, עד שנכשלו, ואז כשנתרצה השם־יתברך למשה צוהו על מלאכת המשכן, דהינו שגלה השם־יתברך למשה העצה איך לזכות לשבר הקלפות והדמיונות שבכל מדרגה ומדרגה, שהוא על־ידי מלאכת המשכן, שהוא בחינת 'צדקה' - נדבת לב, שעל־ידי־זה מאירין הגונין עלאין שיש בכסף וזהב וכו', שזהו עקר בחינת מלאכת המשכן, ששם היו מאירין כל הגונין הקדושים, שזהו בחינת 'שלשה עשר דברים שנאמרו במלאכת המשכן' שהם (שמות כה, ג־ד): "זהב וכסף ונחשת ותכלת וארגמן" וכו', שהם כלליות כל הגונין הקדושים, שכלם היו מאירין על־ידי מלאכת המשכן, על־ידי הצדקה ונדבת לב של כל אחד מישראל.

ועל־ידי־זה זוכין לשבר הקלפות שבכל דרגא ודרגא, ועל־כן היה המשכן הולך עמהם במדבר ממקום למקום, כי בכל פעם היו צריכין לטהר מקום חדש מקלפות, כפי המדרגה שהיו צריכים לעלות בכל פעם. שזהו בחינת 'מסעי בני ישראל במדבר ארבעים שנה', כי באלו המסעות של ישראל - כלולים כל העליות של כל ישראל בכל הדורות, מדרגא לדרגא שבכל עליה ועליה, שבכל דרגא צריכין לגלות הגונין, שעל־ידי־זה מטהרין את המקום והמדרגה מן הקלפות וכו', שזהו בחינת 'הקמת המשכן' שהיו מקימין אותו בכל פעם, בכל מסע ומסע, כדי להאיר הגונין עלאין שהיו מאירין במשכן, שעל־ידי־זה מטהרין כל המדרגות, שזהו בחינת (במדבר י, כח): "מסעי בני ישראל", כנ"ל:

ועל־כן כל המשא־ומתן שעושין בקדשה הוא בבחינת 'מלאכת המשכן', כמו שכתב רבנו ז"ל (בלקוטי תנינא סימן ד), כי כשעושין משא־ומתן בקדשה - אזי מאירין הגונין בהממון של המשא־ומתן, שזהו בחינת מלאכת המשכן, ששם היו מאירין הגונין שעל־ידי־זה מכניעין ומשברין המניעות והדמיונות שבכל מדרגה ומדרגה וכו', כנ"ל. שזהו בחינת 'טוב תורה עם דרך ארץ' וכו', כנ"ל:

שיך לעיל

ועל־כן נסמכה קבלת התורה לפרשת משפטים מלפניה ומלאחריה, כמובא במדרש פרשת יתרו (שמות רבה ל, ג), כי על־ידי המשפט שעושין בין אדם לחברו שלא יגזל ולא יעשק אחד את חברו, על־ידי־זה נתתקן הממון ואזי הממון בקדשה. ומאירין בו הגונין שאינם מאירין כי אם בממון ישראלי - שהוא ממון כשר על־פי דת ומשפט, שאין בו גזל ועשק ועולה. ועל־כן המשפט הוא בחינת 'צדקה', כמו שכתוב (תהלים צט, ד): "משפט וצדקה ביעקב" וכו'. כי משפט וצדקה הם בחינה אחת, שעל ידם נתתקן הממון דקדשה ומאירין בו הגונין, שעל־ידי־זה זוכין לשבר המדמה ולעלות אל השכל שהוא בחינת 'קבלת התורה' כנ"ל, ועל־כן נסמך קבלת התורה לפרשת (שמות יח, כא): "ואתה תחזה וכו', ושפטו את העם" וכו', ולפרשת 'משפטים', כנ"ל: