# כ

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/2561/65-2/20/

וזה משה קבל תורה מסיני - שהוא בחינת ענוה ושפלות אמתי, שעל־ידי־זה הוא בבחינת מקומו־של־עולם ויכול לעשות ראש־השנה - לדון את הכל לכף זכות, על־ידי־זה דיקא קבל את התורה ומסרה ליהושע, שהיה לו כח למסרה ליהושע תלמידו אף־על־פי שהוא בעצמו לא היה לו זה הכח בשלמות, עד שהצרך משה להתפלל עליו: 'יה יושיעך מעצת המרגלים', שעל שם זה נקרא 'יהושע', כמו שאמרו רבותינו ז"ל (סוטה לד:). כי המרגלים פגמו בכל הנ"ל על־ידי שפגמו בארץ־ישראל, ששם ירושלים ובית המקדש שכלול מכל התקונים הנ"ל, כי שם בארץ־ישראל ובית המקדש הוא עקר תקון של קדשת השלש רגלים, כמו שכתוב (שמות כג, יז): "שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך" וכו', ועל־כן שם עקר מקום הנבואה הנמשכת מבין שני הכרובים וכו', ושם עקר התפלה, כמו שכתוב (ישעיה נו, ז): "כי ביתי בית תפלה", ושם שער השמים - לעלות ולכלל דרך שם, לעלות מבחינת 'מקום' לבחינת למעלה מהמקום.

ועל־כן נקרא הבית־המקדש בשם 'מקום', כמו שכתוב: ויפגע במקום וכו', מה נורא המקום הזה. כי שם נכללין במקומו־של־עולם, ועל־כן שם מקום המשפט, כי שם ישבו הסנהדרין בלשכת הגזית, כי המשפט צריך להיות ברחמים - להטות כלפי חסד, להפך בזכות כל אחד. כמו שכתוב (במדבר לה, כד): "ושפטו העדה, והצילו העדה", וכמו שאמרו רבותינו ז"ל (סנהדרין סט.). ועל־כן היה עקר המשפט בבית המקדש, ששם נכללין במקומו־של־עולם, שעל־ידי־זה יכולין לדון את הכל לזכות כנ"ל, [וכמו שמבאר מזה במקום אחר (הלכות ציצית, הלכה ג, אות י ב)].

והמרגלים פגמו בארץ־ישראל, ועל־כן פגמו בכל זה, ועל־כן לא יכלו לעמד כנגד קטרוג המלאכים, עד שהפילו אותם, שזה בחינת מה שאמרו (במדבר יג, לג): "ושם ראינו את הנפילים", שהם בני המלאכים 'שמחזאי ועזאל', שנפלו מלמעלה על־ידי שקטרגו על בריאת האדם. ועדין הם מקטרגין, והם התגרו בהמרגלים, כמו שכתוב שם (במדבר יג, לג): "ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם".

כי המרגלים נפלו בעיניהם כנגדם, וזה היה עקר הפגם שלהם, כי לא האמינו בעצם תקף נפלאות כחו של משה רבם, שיש לו כח להצילם מקטרוג המלאכים ולזכותם בקדשת קבלת התורה לדורות, ולהנחילם ארץ־ישראל והבית־המקדש, ששם עקר התקון כנ"ל. ויהושע נצול מעצת המרגלים על־ידי גדל כחו של משה רבו, שלא מש מתוך האהל וברכו: "יה יושיעך מעצת המרגלים", ולא די שנצול מהם, אף גם זכה לקבל את כל התורה ממשה ולהמשיכה לדורות. והכל בכחו של משה על־ידי שהיה ענו כזה, עד שזכה להכלל בשלמות בבחינת מקומו־של־עולם וכו', וכנ"ל. וזה: משה קבל תורה מסיני - שהוא בחינת 'שפלות וענוה, ומסרה ליהושע - וכו', כי דיקא על־ידי בחינת 'סיני' היה לו כח לקבלה ולמסרה ליהושע תמיד להמשיכה לדורות, כנ"ל: