# כא

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/2561/65-2/21/

וזה ויהושע לזקנים וזקנים לנביאים ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה - זה רמז על כל התקונים הנאמרים בתורה הנ"ל, שעל ידם זוכין שיוכל לאחז את עצמו בכסא הכבוד, שעל־ידי־זה נצולין מקנאת המלאכים כנ"ל. וזה בחינת ויהושע לזקנים - 'זקנים' הם בחינת השלשה אבות שנקראים זקנים, כמו שכתוב באברהם (בראשית כד, ז): "ואברהם זקן בא בימים", וכן ביצחק (שם כז, א): "ויהי כי זקן יצחק", וכן ביעקב כתיב (שם מח, י): "ועיני ישראל כבדו מזקן", וכמובא במדרש רבה. והשלשה אבות הם בבחינת 'השלש רגלים' כידוע (טור ארח־חיים סימן תיז), ועל־ידי השלש רגלים שהם בחינת 'האבות', בחינת 'זקנים' שעל ידם מתקנים השלש תאוות הנ"ל, על־ידי־זה זוכין להשפעת הנבואה, כמו שכתוב שם. וזה: וזקנים לנביאים.

ועל־ידי נבואה זוכין לשלמות התפלה, וזה וזקנים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה - שהם בחינת 'תקון התפלה', כי כל תקון התפלה נמשך על־ידי אנשי כנסת הגדולה, שהם סדרו לנו כל סדר התפלה, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (ברכות לג.). ואף־על־פי שכל התקונים הנ"ל צריך כל אדם לקימם, כדי לזכות לאחז עצמו בכסא הכבוד כנ"ל, אך אף־על־פי־כן זה ידוע ומבאר בכמה מקומות, שכל התקונים הם בכלליות ובפרטיות בכמה וכמה בחינות. ועל־כן כל צדיק יש לו מדה ותקון בפני עצמו, אף־על־פי שבודאי הוא כלול מכל תקוני המדות, כמו מדת חסד - לאברהם, וגבורה - ליצחק, אף־על־פי שבאמת בודאי היה לאברהם שלמות בכל המדות, אך עקר תקון מדת החסד נחשב לאברהם, וגבורה ליצחק וכו', וכמו כן בענין הנ"ל והבן: