# א

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/2561/65/1/

וזה בחינת מה שעקר השעבוד של החוב חל על הקרקע דיקא, כי כל ההלואות נמשכין מפגם הבחינות הנאמרים בהתורה הנ"ל, כי שם מבאר, שהצדיק האמת העוסק תמיד בתפלה בתכלית השלמות הוא בחינת המלוה הגדול, שהכל מקבלים ולווים ממנו, כמו שאיתא בזהר (תקוני זהר, תקון מד, פב:): 'כל כוכביא לווין דא מן דא סהרא לוי מן שמשא' וכו' (כל הכוכבים לווים זה מזה, הירח לוה מהשמש), עין שם.

כי כל הכוכבים ומזלות וכל הכחות הנמשכין מהם, וכל המלאכים הממנים עליהם גבה מעל גבה, כלם מקבלים ולווים 'מדבר ה'' שהוא בחינת תפלה בשלמות של הצדיקי אמת, שהם בבחינת המלוה הגדול, כי הכל לווים ומקבלים כחם מהם מרום כל דרגין עד תכלית הארץ הגשמי הזאת, שעליה גדלים כל העשבים והצמחים וכו'. ומאחר שכלם הם בחינת לווים מהמלוה הגדול שהוא הבעל־תפלה - בודאי צריכים לסלק לו ההלואה שלווים ממנו. והסלוק הוא שמחזירים כחם להמלוה הגדול, ומסיעין לו ועוזרים לו, שיוכל להכניס כל כחותם לתוך דבור התפלה, בבחינת (בראשית כד, סג): "ויצא יצחק לשוח בשדה", שתפלתו היתה עם כל שיח השדה שהחזירו כחם לתוך תפלתו וכו', עין שם. וכן כל באי עולם. ועקר הוא האדם כשמקבל איזה כח וחיות מזה העולם, כגון אכילה ושתיה או מלבושים וכסף וזהב וכו', צריך לידע ולהאמין שהכל נמשך מדבר ה', שהוא התפלה השלמה שעוסקים בה הצדיקי אמת, כי כל הדברים שבעולם הכל היה מן העפר שמשם גדל וצומח הכל, וכן כל הכסף וזהב ונחשת וכו' - הכל היה מן העפר, והעפר מקבלת הכל מן הכחות הנ"ל, שכלם מקבלים ולווים זה מזה עד המלוה הגדול, שהוא הבעל־תפלה כנ"ל, ועל־כן כל מי שמקבל איזה דבר מהעולם, הכל בבחינת הלואה מהמלוה הגדול, כנ"ל.

וצריך לראות לסלק להמלוה הגדול החוב שלוה ממנו בכל עת ושעה, והסלוק הוא שצריך להשתדל להחזיר כל הכחות לתוך התפלה, שיתפלל עם כל הכחות שלוה ומקבל בכל עת מהמלוה הגדול, ולקשר כל תפלותיו אליו, עד שתהיה נכללת תפלתו עם כל הכחות הנ"ל בתוך תפלת המלוה הגדול, שתפלתו בתכלית השלמות. ואזי נשלם ונתעלה תפלת הצדיק שהוא המלוה הגדול בשלמות יותר ויותר, כי כל מה שישראל מתפללים בכונה ובכח יותר, ומקשרים תפלתם וכחותם להצדיק הנ"ל, נשלם ונתעלה תפלת הצדיק יותר ויותר, וכמו שאמרו רבותינו ז"ל, שהצדיק נתעלה על־ידי ישראל כשעושים רצונו יתברך, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (ברכות לב ע"א): 'כלום נתתי לך גדלה כי אם בשביל ישראל'. ואזי כשתפלת הצדיק שהוא המלוה הגדול הנ"ל נתעלה יותר, אזי תכף חוזר ומשפיע כל הכחות מדרגה לדרגה, מלמעלה מעלה עד תכלית הארץ הגשמי, וחוזרים ונשפעים כל ההשפעות טובות לישראל העוסקים בתקון זה על־ידי תפלותם שמקשרים להצדיק.

נמצא, שכל מה שמסלקים החוב והלואה להצדיק המלוה הנ"ל, תכף ומיד חוזר ונותן ומשפיע להם ומלוה להם בכפלי כפלים ואזי הם צריכים עוד לחזר כל הכחות אליו כנ"ל. ואזי חוזר ומשפיע להם ומלוה להם. וכן חוזר חלילה לעולם בבחינת (דברים טו, י): "כי בגלל הדבר הזה יברכך ה'" וכו' - גלגל הוא שחוזר בעולם (שבת קנא:). כי הוא חוזר חלילה כמו גלגל החוזר, וכעין שאמרו רבותינו ז"ל לענין צדקה (ויקרא רבה לד, ח): 'יותר ממה שהבעל־הבית עושה עם העני, העני עושה עם הבעל־הבית', וכמו שפרש אדמו"ר ז"ל בהתורה "אית לן בירא" (סימן לא) וכו', בענין שתי התנועות של הגלגל ממזרח למערב וממערב למזרח וכו'. וזה אפלו בעני סתם, מכל שכן וכל שכן בענין הנ"ל - כשמקשרין עצמן להצדיק שהוא המלוה הגדול, הן בענין התפלה כנ"ל, הן כשזוכין לתן לו ממון או חפצים, שבכל זה מחזירין אליו הכחות שקבלו ולוו ממנו כנ"ל, ואזי תכף חוזר ומשפיע להם בכפלי כפלים על־ידי שהוא מתפלל עם כל הכחות האלו בשלמות יותר, ואזי חוזר ומשפיע להם בכפלי כפלים, ואזי צריכים עוד להחזיר כל הכחות להצדיק המלוה הנ"ל, ואזי הצדיק חוזר ומתפלל בשלמות יותר ומשפיע להם יותר ויותר, וכן חוזר חלילה לעולם. ואם היה העולם מתנהג כך - היו חוזרים כל ההשפעות טובות לישראל, עד שהיה חוזר כל הגדלה לישראל, כמו שאנו מצפין לזכות לזה כשיבוא משיח במהרה בימינו, כי תפלה בשלמות הנ"ל הוא בחינת התנוצצות משיח, כמו שמבאר שם, עין שם: